קוד: ביאור:ישעיהו ה11 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
הנביא ישעיהו התריע על הסכנה שבניתוק מהטבע:
ישעיהו ה11: "הוֹי! מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר - שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ, מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף - יַיִן יַדְלִיקֵם!
"
ישעיהו ה12: "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם, וְאֵת פֹּעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ!
"
הוי היא קריאה של תוכחה וצער. התוכחה מכוונת אל האנשים העוסקים כל ימיהם במשתה:
משכימי בבוקר - שכר ירדופו, מאחרי בנשף - יין ידליקם = מהשעות המוקדמות של הבוקר עד השעות המאוחרות של הלילה הם רודפים אחרי יין ומשקאות משכרים אחרים.
הבעיה העיקרית במשתה היא, שהוא גורם להם להתנתק מהטבע ולעסוק רק בדברים שהם מעשה ידי אדם - כלי נגינה ומשקאות מלאכותיים: והיה כינור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם, ואינם רואים את מעשי ידי ה': ואת פועל ה' לא יביטו, ומעשה ידיו לא ראו.
מעשי ידי ה' הם השמים והכוכבים:
כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ, מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ, יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה"
הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ"
כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר ו את פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו" (בשם בר קפרא, תלמוד בבלי שבת עה.); ראו גם חכמתנו לעיני הגויים.
כשאנשים יושבים מהבוקר עד הלילה בפאבים, אין להם זמן לשמוע את כבוד ה' שהשמים מספרים, ולברך את ה' על מעשה הבריאה: "לא קלסוהו שחרית יוצר אור, ולא ערבית המעריב ערבים
"
(רש"י, ע"פ ר' אבהו בתלמוד בבלי שבת קיט:).
העונש על ריחוק זה מהטבע מפורט בפסוקים הבאים:
לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת, וּכְבוֹדוֹ מְתֵי רָעָב, וַהֲמוֹנוֹ צִחֵה צָמָא. לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ, וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק, וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ" - מכיוון שהעם אינו נותן את ליבו לדעת את מעשי ה', הוא יצא לגלות; מכיוון שאינו נותן את ליבו ללמוד את חוקי הטבע (ראו חוקי הטבע בתנ"ך), הוא ירד לשאול.
תוכחתו של הנביא בפסוקנו מתייחסת גם לאנשים אלה.
מעשי ידי ה' הם גם בני האדם, וגם פעולותיו של ה' בהסטוריה ובפוליטיקה האנושית, והגמול שהוא נותן לאנשים ולעמים על-פי מעשיהם:
אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל, כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם".
אֶל תמשכני עם רשעים ועם פעלי און, דברי שלום עם רעיהם ורעה בלבבם. תן להם כפעלם וכרע מעלליהם, כמַעֲשֵׂה ידיהם תן להם, השב גמולם להם. כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת ה' וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו, יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם". (ראו הנבחר באמונות ובדעות פרק תשיעי).
גדלים מַעֲשֵׂי ה', דרושים לכָּל חפציהם. טרף נתן ליראיו, יזכר לעולם בריתו. כח מַעֲשֵׂיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גוים. מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כָּל פִּקּוּדָיו".
אינם נותנים לב להסתכל פועל ה', שעל הכל יביא במשפט." (מצודת דוד, ודומה לזה דעת מקרא). "
את פועל ה' לא יביטו - לחקור על הנהגת ה' והשגחתו." (מלבי"ם).
וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים"
וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל"
ובאורייתא דה' לא אסתכלו" (רש"י, מתוך התרגום), "
ואת פועל ה' לא יביטו - שהיא התורה האלהית... ומעשה ידיו לא ראו - לא נתנו לב אל עשרת הדיברות הכתובים באצבע אלהים חרות על הלוחות..." (אברבנאל)
אולם, ברוב התוכחות על התרחקות מהתורה, התורה מכונה בפירוש "תורת ה'" או "דבר ה'", ולכן נראה לי שהביטויים "פעל ה'" ו"מעשה ידי ה'" רומזים לעניינים אחרים שיש להתבונן בהם - מעשי ה' בטבע ומעשי ה' בהסטוריה.
(תגובה מאת רמי ניר, 22.09.2008)
פאב זה מקום "חשוך" (בזכות אורות תאורה) להעביר בו בשיכחה (בזכות הטיפה המרה) זמן קצר מתוך 24 שעות "מרות" של היממה ואחרי מרבית שעות "בטבע" - שעות של התמודדות שחייב האדם להתמודד עם "פועל אלהים", על כל המשתמע מטבע הדברים.תלמידי ישיבה המתמודדים (בזכות אורות תאורה) שעות רבות משעות היממה עם פלפולי גמרא, מתמודדים שעות מעטות משעות היממה עם פועל אלהים "בטבע", על כל המשתמע מטבע הדברים.
כלומר, כולם חוטאים בחטא הניתוק.