ראשי>מבנה>סדר נושאים>מבנה ישעיהו כח>
ראשי>מבנה>מבנים ישרים>
ראשי>אוכל ומאכלים>מידת השיכרות>
ראשי>תוכן>משל ונמשל>פירות כמשל>

תוכחות למנהיגים השיכורים

קוד: תוכחות למנהיגים השיכורים בתנ"ך

סוג: מבנה2

מאת: אראל

אל:

המנהיגים בימי ישעיהו היו אלכוהוליסטים. בפרק כח מוכיח הנביא את המנהיגים השיכורים משני השבטים הגדולים - אפרים:

וגם יהודה:

שיכורי אפרים

(ראו פירוש מלבי"ם על פסוקים 1-6)

בקטע קצר זה ישנם דימויים רבים ומגוונים: עטרת גאות, ציץ נובל, גיא שמנים, זרם ברד, זרם מים, ביכורה בטרם קיץ ועוד. כדי להבין את משמעות הדימויים ואת הקשר ביניהם, נסדר את הקטע בטבלה (המספרים הם מספרי הפסוקים):

 

1 הוֹי!

עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם,

וְצִיץ נֹבֵל, צְבִי תִפְאַרְתּוֹ - אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ גֵּיא-שְׁמָנִים,

הֲלוּמֵי יָיִן!

 

2 הִנֵּה -

חָזָק

וְאַמִּץ

4 וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל, צְבִי תִפְאַרְתּוֹ, אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ, גֵּיא שְׁמָנִים--כְּבִכּוּרָהּ, בְּטֶרֶם קַיִץ, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ, בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה.

לד',

כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב;

כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים,

הִנִּיחַ לָאָרֶץ - בְּיָד. 

3 בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה

עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם.

5 בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת -   לַעֲטֶרֶת צְבִי, וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה - לִשְׁאָר עַמּוֹ.

6 וּלְרוּחַ, מִשְׁפָּט--לַיּוֹשֵׁב, עַל-הַמִּשְׁפָּט,

וְלִגְבוּרָה, מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה.

הקטע מתאר שני תחומים שבהם השיכרות מזיקה:

שני אלה הם "הֲלוּמֵי יָיִן" - מוכים ופגועים בגלל היין שמנהיגי ישראל התמכרו אליו.


שני אסונות יבואו על המנהיגים השיכורים: "הנה חזק ואמיץ לה'". ע"פ מלבי"ם, התואר "חזק" מציין כוח, והתואר "אמיץ" מציין התמדה = סיבולת (גם בימינו נהוג להבחין בין כוח לבין סיבולת, כפי שיודע כל מתאמן במכון כושר-גופני). אם כך, יהיה אסון אחד חזק ואסון אחד מתמיד:


וכך יקרה לכבודם וגאוותם של שיכורי אפרים:

כל זה יקרה ל"עטרת גאות שיכורי אפריים".


והתבואה של העמקים הפוריים במלכות שומרון - "וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל, צְבִי תִפְאַרְתּוֹ, אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים" - תהיה כמו תאנה שמבשילה לפני זמן הקטיף - "כביכורה בטרם קיץ", כאשר בעל השדה אינו משגיח על שדהו, ולכן כל מי שמגיע לשדה ורואה אותה - קוטף ואוכל אותה בלי לחשוש שייתפס - "אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ, בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה";

והנמשל - מנהיגי ישראל הם שיכורים, ואינם משגיחים על הנעשה בעמקים הפוריים במלכותם; המשטרה והצבא אינם מתפקדים, והאויבים מנצלים זאת כדי להיכנס לארץ ולשדוד את התבואה.


לעומת האסונות שיבואו על שיכורי אפרים, בארץ יהודה המצב יהיה הרבה יותר טוב, כי ה' ישגיח עליהם ויציל אותם: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת -   לַעֲטֶרֶת צְבִי, וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה - לִשְׁאָר עַמּוֹ":


שיכורי יהודה

(ראו פירוש מלבי"ם על פסוקים 7-13).

אך בהמשך אומר הנביא תוכחה מפתיעה - "וְגַם-אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ, וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ; כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן-הַיַּיִן, תָּעוּ מִן-הַשֵּׁכָר, שָׁגוּ בָּרֹאֶה, פָּקוּ פְּלִילִיָּה.  כִּי כָּל-שֻׁלְחָנוֹת, מָלְאוּ קִיא צֹאָה, בְּלִי מָקוֹם"; גם בני יהודה נכשלו בשיכרות; אם כך, מדוע הוא ניבא להם הצלחה וישועה - במה הם טובים יותר מ"שיכורי אפרים"?!
 

1. אולי בארץ אפרים המנהיגים היו שיכורים כל הזמן - " שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם", ובארץ יהודה הם רק " בַּיַּיִן שָׁגוּ, וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ " מדי פעם, לא תמיד;

2. אולי בארץ יהודה רק חלק מהמנהיגים היו שיכורים - רק הכהנים והנביאים - "כ ֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר", אך השופטים והמצביאים לא השתכרו, ולכן ה' הבטיח שיושיע דווקא אותם: "וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט - לַיּוֹשֵׁב עַל-הַמִּשְׁפָּט. וְלִגְבוּרָה, מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה"

3. אולי ה' התכוון להושיע את יהודה, אך לאחר שראה שגם הם השתכרו - ביטל את תוכניתו (ראו מתי נבואה יכולה להשתנות?)

4. ואולי התוכחה הזאת קשורה לפסוק הבא (פסוק 9) - " אֶת-מִי יוֹרֶה דֵעָה, וְאֶת-מִי יָבִין שְׁמוּעָה - גְּמוּלֵי מֵחָלָב, עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם ", כלומר - נבואת הישועה אינה מיועדת לבני יהודה המבוגרים, אלא לתינוקות - שעדיין לא הספיקו להתמכר לאלכוהול; ה' ילמד אותם תורה כבר מגיל צעיר, וכך כשיגדלו יהיו ראויים לישועה, ו" בַּיּוֹם הַהוּא" - בעתיד - "יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ" (פירוש דומה פירש רש"י על פסוק 5 ועל פסוק 7).

לעיון נוסף

בזמן שאנחנו מתלוננים על המנהיגים שלנו, ראוי שנזכור שהמצב בימי ישעיהו היה הרבה יותר גרוע,


תגובות