קוד: מתי נבואה יכולה להשתנות בתנ"ך
סוג: התאמה2
מאת: אראל
אל:
בתנ"ך מצאנו מקורות שונים שמתייחסים לשאלה "מתי נבואה יכולה להשתנות?"
וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ: 'אֵיכָה נֵדַע אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ ה'?' - אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה', וְלֹא-יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא--הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ ה': בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא, לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ", כלומר - נבואה אמיתית לא יכולה להשתנות בשום מקרה.
רֶגַע אֲדַבֵּר עַל-גּוֹי וְעַל-מַמְלָכָה לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד. וְשָׁב הַגּוֹי הַהוּא מֵרָעָתוֹ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלָיו - וְנִחַמְתִּי עַל-הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ. וְרֶגַע אֲדַבֵּר עַל-גּוֹי וְעַל-מַמְלָכָה לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ. וְעָשָׂה הרעה (הָרַע) בְּעֵינַי, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹלִי - וְנִחַמְתִּי עַל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְהֵיטִיב אוֹתוֹ", כלומר - נבואה יכולה להשתנות בכל מקרה, בין אם היא נבואה רעה ובין אם היא נבואה טובה.
דברי הפורענות שהנביא אומר, כגון שיאמר פלוני ימות או שנה פלונית שנת רעב או מלחמה וכיוצא בדברים אלו--אם לא עמדו דבריו, אין בזה הכחשה לנבואתו; ואין אומרין הנה דבר דיברת ולא בא; שהקדוש ברוך הוא "ארך אפיים ורב חסד, וניחם על הרעה" ( יואל ב,יג; יונה ד,ב); ואפשר שעשו תשובה ונסלח להם כאנשי נינווה, או שתלה להם כחזקיה. אבל אם הבטיח על טובה ואמר שיהיה כך וכך, ולא באה הטובה שאמר--בידוע שהוא נביא שקר: שכל דבר טובה שיגזור האל, אפילו על תנאי--אינו חוזר. הא למדת, שבדברי הטובה בלבד ייבחן הנביא.
הוא שירמיהו אומר בתשובתו לחנניה בן עזור, כשהיה ירמיה מתנבא לרעה וחנניה לטובה. אמר לו לחנניה: אם לא יעמדו דבריי, אין בזה ראיה שאני נביא שקר; אבל אם לא יעמדו דבריך, ייוודע שאתה נביא שקר (ירמיהו כח8-9): "
הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי וּלְפָנֶיךָ מִן-הָעוֹלָם; וַיִּנָּבְאוּ אֶל-אֲרָצוֹת רַבּוֹת, וְעַל-מַמְלָכוֹת גְּדֹלוֹת, לְמִלְחָמָה וּלְרָעָה וּלְדָבֶר.
הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם --בְּבֹא דְּבַר הַנָּבִיא, יִוָּדַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר-שְׁלָחוֹ ה' בֶּאֱמֶת", כלומר - נבואה לשלום - נבואה טובה - לא יכולה להשתנות, ונבואה רעה יכולה להשתנות (וכך כתב גם בהקדמתו לפירוש המשנה).
לדעתי יש להבין כל מקור בהקשרו:
לסיכום:
וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל-הָעָם, אֶל-הַכֹּהֲנִים וְאֶל-הַנְּבִיאִים: אֵין-לָאִישׁ הַזֶּה, מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ, דִּבֶּר אֵלֵינוּ. וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים, מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ; וַיֹּאמְרוּ, אֶל-כָּל-קְהַל הָעָם לֵאמֹר. מיכיה (מִיכָה), הַמּוֹרַשְׁתִּי, הָיָה נִבָּא, בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה; וַיֹּאמֶר אֶל-כָּל-עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת, לְבָמוֹת יָעַר. הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה וְכָל-יְהוּדָה, הֲלֹא יָרֵא אֶת-ה'--וַיְחַל אֶת-פְּנֵי ה', וַיִּנָּחֶם ה' אֶל-הָרָעָה אֲשֶׁר-דִּבֶּר עֲלֵיהֶם; וַאֲנַחְנוּ, עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה--עַל-נַפְשׁוֹתֵינוּ": על-פי התורה, לנביא שנבואתו אינה מתקיימת יש משפט מוות, אולם המקרה של מיכה המורשתי מוכיח, שלפעמים הנבואה אינה מתקיימת כי ה' ניחם על הרעה (ע"פ יונתן בירותי). אולם לענ"ד זה אינו הנושא כאן, ירמיהו לא נשפט על כך שנבואתו התבטלה, אלא על עצם העובדה שהעז לנבא שחורות (אראל).