אל תקרא בנייך אלא בונייך

קוד: ביאור:ישעיהו נד13 בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: אראל

אל:

"אמר רבי אלעזר, אמר רבי חנינא: 'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר " וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך ", אל תקרא 'בנייך' אלא 'בונייך'"

מדרש זה נמצא בתלמוד בבלי, בסיומן של 4 מסכתות (ב רכות, נ זיר, י במות ו כ ריתות; מהרש"א בסוף מסכת יבמות הסביר את הסיבה לכך); ויש לשאול עליו שתי שאלות:

• מדוע אמר רבי חנינא, שיש לקרוא "בונייך", והרי הניקוד בפסוק שלפנינו הוא "בָּנָיִךְ"?
• גם אם נקרא "בונייך", מה הקשר בין זה לבין המסר "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"?

כדי לענות לשאלות, יש לקרוא את הפסוק בהקשרו (ישעיהו נד11-17):

יא עֲנִיָּה סֹעֲרָה, לֹא נֻחָמָה; הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ,וִיסַדְתִּיךְ, בַּסַּפִּירִים.   יב וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ,וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ.   יג וְכָל- בָּנַיִךְ, לִמּוּדֵי ה'; וְרַב, שְׁלוֹם בָּנָיִךְ ....   טז הן (הִנֵּה) אָנֹכִי, בָּרָאתִי חָרָשׁ --נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית, לְחַבֵּל.   יז כָּל-כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ, לֹא יִצְלָח, וְכָל-לָשׁוֹן תָּקוּם-אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט, תַּרְשִׁיעִי; זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם, מֵאִתִּי--נְאֻם-ה'.   {ס}

הקטע שהפסוק נמצא בו עוסק בבניית ירושלים באחרית הימים - אבניה, יסודותיה, שמשותיה ושעריה, והוא מזכיר גם חרש (= מייצר כלים), ולכן מסתבר שהפסוק שלנו מדבר גם הוא על בניה ובנאים, ויש לקרוא את המילה "בניך" בקמץ קטן - "בונייך" - כדברי ר' חנינא.

לפי פסוק שנמצא קצת אחר-כך, בהמשך ספר ישעיהו (ישעיהו ס10): "וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ", כלומר, הגויים הם שיבנו את חומות ירושלים.

אילו היינו קוראים את הפסוק שלנו במנותק מהקשרו, היינו חושבים שהוא מבטיח שלום רק ל"בנייך", כלומר, רק לבני ירושלים או לבני ישראל שיעסקו בתורה; אולם, כשקוראים את הפסוק בהקשרו, מבינים שהוא מבטיח שלום גם ל"בונייך", כלומר, גם לנכרים, פועלי הבניין של ירושלים. בזכות " לימודי ה' " יהיה שלום, גם בין בני הנכר לבין בני ישראל, וגם בינם לבין עצמם, כדברי רבי חנינא - "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" - בעולם כולו.