על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים

קוד: ביאור:ישעיהו סב6 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ישעיהו סב6: "עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים, כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ; הַמַּזְכִּרִים אֶת ה', אַל דֳּמִי לָכֶם!"

ישעיהו סב7: "וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ, עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ"

מי הם ה שומרים? ומה הקשר ביניהם לבין המזכירים?

1. יש אומרים שהשומרים הם מלאכים: "בא וראה אהבתו של הקדוש ברוך הוא על ישראל, שהרי מלאכי השרת שהן גבורי כח עושי דברו עשאן הקדוש ברוך הוא שומרין לישראל, ומי הם? מיכאל וגבריאל, שנאמר "על חומתיך ירושלים הפקדתי שומרים". וכיון שבא סנחריב, מיכאל יצא והכה בהם, וגבריאל הציל במצותו של הקדוש ברוך הוא לחנניה וחביריו" (רבי נחמיה, שמות רבה יח ה). כשירושלים היתה בנויה, מלאכים היו שומרים עליה מפני האויבים; אחרי שחרבה ירושלים, אותם מלאכים היו קוראים אל ה' ומזכירים לו שיבנה אותה מחדש: "רבותינו דרשוהו כמשמעו: מלאכים המזכירים את ה' על חורבנה לבנותה" (רש"י). חכמי התלמוד גם ניסו למצוא בתנ"ך את התפילות שלהם: "מאי אמרי? הכי אמר רבא בר רב שילא: (תהלים קב, יד) אתה תקום תרחם ציון. רב נחמן בר יצחק אמר: (תהלים קמז, ב) בונה ירושלים ה'. ומעיקרא מאי הוו אמרי? אמר רבא בר רב שילא: (תהלים קלב, יג) כי בחר ה' בציון אוה למושב לו" (בבלי מנחות פז א). 

הפסוק מתחיל בדברי ה' אל ירושלים: "כשהיית בנויה, הפקדתי מלאכים לשמור על חומותייך, כל היום וכל הלילה תמיד לא חדלו משמירתם"; וממשיך בדברי הנביא אל המלאכים: "עכשיו, כשירושלים חרבה, יש לכם תפקיד אחר - להזכיר לה' לבנות את ירושלים! אל תשתקו ואל תתנו לו מנוחה עד שיסיים את בניין ירושלים ויחזיר אותה לתהילתה הראשונה". הפסוק מלמד עד כמה חשוב לה' לזכור את ירושלים - הוא כביכול לא סומך על הזיכרון של עצמו, אלא דואג שיהיו "שומרים" שיזכירו לו! מכאן אפשר ללמוד דרך ארץ, להשתמש באמצעי זיכרון כדי לזכור דברים חשובים (ראו לזכור את הדברים הטובים שעשו לנו).

• אולם, בפסוק לא נאמר בפירוש שה"שומרים" הם "המזכירים".
  

2. יש אומרים שהשומרים הם חיילים: ה' מבטיח שיבנה את ירושלים, וכדי להדגיש שההבטחה הזאת עומדת להתקיים בקרוב, הוא אומר "כבר הפקדתי אנשים שיהיו שומרים על חומות ירושלים כשתיבנה, והם יעבדו במשמרות יומם ולילה". הבטחה זו התקיימה בימי נחמיה, כאשר האנשים שעסקו בבניית חומות ירושלים עסקו גם בשמירה, נחמיה ד11: "הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֶּבֶל עֹמְשִׂים בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח", והם עבדו ביום ושמרו בלילה, נחמיה ד16: "גַּם בָּעֵת הַהִיא אָמַרְתִּי לָעָם אִישׁ וְנַעֲרוֹ יָלִינוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה". גם כאן אפשר לפרש, שהשומרים הם "המזכירים את ה'" - כי כאשר הם שומרים בלילה, הם קוראים זה לזה בשם ה', על-מנת להישאר ערים (ע"פ דעת מקרא). אפשר גם לפרש, שאחרי ההבטחה של ה', מדבר הנביא, וקורא אל כל בני ישראל המזכירים את שם ה' בתפילתם, ואומר להם "תמשיכו להתפלל בלי הפסקה, עד שה' יקיים את מה שהבטיח!".

• אולם, לפי זה יש אי-רציפות באמצע פסוק 16: בתחילת הפסוק מדבר ה', ובסוף הפסוק מדבר הנביא, בלי שום מילת קישור.

3. יש אומרים שהשומרים הם כל אבלי ציון, המחכים לבניין ירושלים (שמר = חיכה, כמו ב בראשית לז11: "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר"), והם המזכירים את ה' - מזכירים לה' לבנות את ירושלים או מזכירים את שם ה' בתפילותיהם. לפי זה, הפסוק כולו הוא דברי הנביא: הנביא כביכול ממנה את כל בני ישראל ל"שומרים" ול"מזכירים", שיתפללו בלי הפסקה עד שירושלים תיבנה: "על חומותיך - על עסק חומותיך. הפקדתי שומרים - אלה השומרים כינוי על אבלי ציון, שאין להם עסק אחר כי אם יתמידו בבכי ואבל, כשומרי החומות שאינם זזים מן השמירה. והוסיף לומר כל היום וכל הלילה, כי מנהג שומרי החומות לישן ביום, ולא כן המה, כי יבכו ויתאבלו ביום ובלילה. תמיד לא יחשו - אינם שותקים בשום זמן... המזכירים את ה' - כאלו הנביא מזרזם, לומר להם: אתם, המתאבלים על ציון להזכיר את המקום על בניינם, לא יהא שתיקה לכם, אלא התאבלו והזכירו את ה'. ואל תתנו דמי - לא תניחו את ה' לשתוק מלבנותה, אלא תפצירו בו עד יכונן את ירושלים על כנה ובסיסה, וישים אותה לפאר ותהלה בקרב הארץ" (מצודות, ע"פ אבן עזרא). "אחר שאמר "למען ציון לא אחשה", שהוא בעצמו לא ישתוק מלהושיעם, אומר כי חוץ מזה הפקיד גם-כן שומרים בעבור חומות ירושלים, המזומנים לשמור יום המועד, ולא תאמר שהם יחשו עד שיבא יום המועד, כי גם באמצע הזמן כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו; הזהרתי את השומרים האלה לאמר: אתם, המזכירים את שם ה', אל דמי לכם, אל תשתקו רגע, רק תצעקו ותזכירו אותו, וגם. ואל תתנו דמי לו, בל תניחו אותו שהוא ישתוק, ובל תשתקו עד יכונן ויגמר הבנין, ועד שישים את ירושלים לתהלה ולשם. (והשומרים האלה הם הנביאים והצדיקים שבכל דור)" (מלבי"ם).

• אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המקובלת של "שומרים".

4. ובימינו, לאחר ביקור על הר הבית, אפשר להציע פירוש חדש לפסוק. כיום, כל יהודי שעולה להר הבית מלווה בשומרים - אחד ממשטרת ישראל ואחד מהווקף המוסלמי - שמונעים ממנו להתפלל. כן, ממש מסתכלים על השפתיים ומוודאים שהעולים לא מניעים את השפתיים בתפילה! (ראו עבודת ה' בדממה). הנביא מנבא, שבעתיד יהיה בדיוק הפוך - יהיו שומרים שדווקא יזכירו לעולים שהם צריכים להתפלל! לפי זה, השומרים הם שומרים ממש, וה' מבטיח: "בעתיד ייבנו חומות ירושלים, ויהיו שומרים על חומותיה כל היום וכל הלילה, וכך הם יגידו: 'אתם, העולים אל הר ה', המזכירים את ה', אל תשתקו! התפללו עוד ועוד עד שה' ישלים את גאולת ישראל וישים את ירושלים תהילה בכל כדור הארץ!'".