קוד: לזכור את הדברים הטובים שעשו לנו בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
על-פי התורה, רוב הסיכויים שאסור לך בכלל לשכוח!
אחת ממצוות התורה היא ללכת בדרכי ה', ואחת מדרכי ה'
שהתגלו למשה בהר סיני היא,
שמות לד7: "נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים
". משמעותה של מידה זו היא, שה' שומר וזוכר את כל
מעשי החסד שעושה האדם, למשך אלפי דורות, כלומר לנצח; ה' לא שוכח אף
מעשה חסד. לפי זה, גם אנחנו חייבים להיות "נוצרי חסד לאלפים", כלומר,
לזכור כל מעשה חסד שעשו לנו, ולא לשכוח אותו לעולם.
עד כמה צריך לזכור, ניתן ללמוד מדברי הנביא,
ירמיהו ב2: "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה':
זָכַרְתִּי לָךְ
חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ; לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה
": לפני כמה מאות שנים, בני ישראל הלכו אחרי ה' במדבר; זה נחשב למעשה
חסד; וה' זוכר את החסד הזה, למרות שעכשיו בני ישראל רחוקים מאד מה'.
גם החבר/ה בוודאי עזר/ה לך ועשה/תה עמך מעשי-חסד במשך התקופה שהייתם חברים; חובה לזכור מעשים אלה לטובה גם לאחר הפרידה.
בראש השנה נהוג להתפלל תפילה חגיגית, שאחד מחלקיה הוא ברכת "זכרונות
" -
ברכה הכוללת עשרה פסוקים מהתנ"ך העוסקים בזיכרון. אולי המטרה היא, שניזכר
במעשים הטובים שעשו לנו אנשים אחרים במשך השנה האחרונה, ונשפר
את יחסנו אליהם לקראת השנה החדשה.
לה' כמובן יש זיכרון בלתי מוגבל, אולם מה יעשה אדם - שהזיכרון שלו מוגבל - כדי שלא ישכח את מעשי החסד שעשו עמו?
לשם כך יש
אמצעים מוחשיים שונים שעוזרים לזכור; גם החכם בספר משלי הציע להשתמש באמצעים מוחשיים,
משלי ג3: "חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ,
קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ,
כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ
" - כדי שלא נשכח את מעשי החסד שעשו איתנו אנשים אחרים (פירוט).
אולי ניתן להסיק מכאן, שכל אחד צריך להחזיק פינקס או מחברת, שבהם
יכתוב את כל הדברים הטובים שאנשים אחרים עושים עמו, כדי שלא ישכח, ויקיים
את המידה "נוצר חסד לאלפים".
חובה לזכור מעשי
חסד = מעשים שמעבר לחובה; אבל לא תמיד חייבים לזכור מעשי
צדק = מעשים מחוייבים על-פי מידת הדין (פירוט).
מה לגבי מעשים רעים שעשו לנו? כאן כבר יש בחירה:
מותר לשכוח אותם:
אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר"
וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה', כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם ה', כִּי אֶסְלַח לעונם וּלְחַטָּאֶתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד"
כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ, בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה יִחְיֶה"
ומותר גם לזכור אותם, למשל:
הֲלוֹא אֶת הַקִּטֵּר אֲשֶׁר קִטַּרְתֶּם בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם מַלְכֵיכֶם וְשָׂרֵיכֶם וְעַם הָאָרֶץ אֹתָם זָכַר ה' וַתַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ"
הֶעְמִיקוּ שִׁחֵתוּ כִּימֵי הַגִּבְעָה, יִזְכּוֹר עונם יִפְקוֹד חַטֹּאותָם"
יִזָּכֵר עון אֲבֹתָיו אֶל ה', וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל תִּמָּח"
דוגמה קיצונית לתוצאה של שכחה ניתן למצוא במעשיו של יואש מלך יהודה,
דברי הימים ב כד22: "וְלֹא
זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ, וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ; וּכְמוֹתוֹ אָמַר 'יֵרֶא ה' וְיִדְרֹשׁ'
".
וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט" - ה' זוכר את המעשים הטובים של אנשים, גם כשהוא שופט אנשים אחרים הקרובים אליהם.
וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב"
וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר... וְזָכַרְתִּי להם ברית ראשנים אשר הוצאֶתי אֶתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני ה'"
וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם"
זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר"
כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ, אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ"
וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חסדו[חֲסָדָיו]"
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם ה'.
טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ"
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת כָּל הַחַיָּה וְאֵת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם"
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל, וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ"
וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי ידוד וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת חַנָּה אִשְׁתּוֹ וַיִּזְכְּרֶהָ ה'"
כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עניים[עֲנָוִים]"
שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאֶת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם"
זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ"
וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל ה' וַיֹּאמַר 'ד' ה', זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים, וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים'"
וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר 'ה' צְבָאוֹת, אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ, וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים - וּנְתַתִּיו לה' כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ'"
'אָנָּה ה', זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי' וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל", וכן ישעיהו לח
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ; זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ"
אַתָּה יָדַעְתָּ ה', זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי אַל לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנִי דַּע שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּה"
הַיְשֻׁלַּם תַּחַת טוֹבָה רָעָה כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי זְכֹר עָמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם"
ידוד שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי ידוד פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר"
זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹאשׁ"
זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ, הביטוּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ"
זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה"
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ"
זְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף ה', וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ"
קוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ, זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי נָבָל כָּל הַיּוֹם"
זְכָר אֲנִי מֶה חָלֶד עַל מַה שָּׁוְא בָּרָאתָ כָל בְּנֵי אָדָם... זְכָר ד' חרפת עבדיך שאתי בחיקי כָל רבים עמים"
זָכְרֵנִי ה' בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ"
זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי"
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ"
זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ"
ה' אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ"
זְכֹר כִּי רוּחַ חַיָּי לֹא תָשׁוּב עֵינִי לִרְאוֹת טוֹב"
זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנִי"
מִי יִתֵּן בִּשְׁאוֹל תַּצְפִּנֵנִי תַּסְתִּירֵנִי עַד שׁוּב אַפֶּךָ תָּשִׁית לִי חֹק וְתִזְכְּרֵנִי"
זְכָר נָא אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוִּיתָ אֶת מֹשֶׁה עַבְדְּךָ לֵאמֹר אַתֶּם תִּמְעָלוּ אֲנִי אָפִיץ אֶתְכֶם בָּעַמִּים"
זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עַל הָעָם הַזֶּה"
זָכְרָה אֱלֹהַי לְטוֹבִיָּה וּלְסַנְבַלַּט כְּמַעֲשָׂיו אֵלֶּה וְגַם לְנוֹעַדְיָה הַנְּבִיאָה וּלְיֶתֶר הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ מְיָרְאִים אוֹתִי"
זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי עַל זֹאֶת וְאַל תֶּמַח חֲסָדַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּבֵית אֱלֹהַי וּבְמִשְׁמָרָיו... וָאֹמְרָה לַלְוִיִּם אֲשֶׁר יִהְיוּ מִטַּהֲרִים וּבָאִים שֹׁמְרִים הַשְּׁעָרִים לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת גַּם זֹאֵת זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי וְחוּסָה עָלַי כְּרֹב חַסְדֶּךָ...
זָכְרָה לָהֶם אֱלֹהַי עַל גָּאֳלֵי הַכְּהֻנָּה וּבְרִית הַכְּהֻנָּה וְהַלְוִיִּם...
וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת וְלַבִּכּוּרִים זָכְרָה לִּי אֱלֹהָי לְטוֹבָה".
אַל תִּקְצֹף ה' עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עון; הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ"
חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ ידוד"
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עונת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד"
וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי ה'"
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת ה' אַל דֳּמִי לָכֶם" (פירוט).
וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ, אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם אֶת רֹעֵי צֹאנוֹ, אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֵת רוּחַ קָדְשׁוֹ"
הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם ארחמנו נְאֻם ה'"
מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ?"
וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב"
בַּמֵּתִים חָפְשִׁי, כְּמוֹ חֲלָלִים שֹׁכְבֵי קֶבֶר; אֲשֶׁר לֹא זְכַרְתָּם עוֹד, וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ"
זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ"
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ"
ה' זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן"
אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ"
כָּל חָטָאתואֲשֶׁר חָטָא לֹא תִזָּכַרְנָה לוֹ, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה חָיוֹ יִחְיֶה"
כֹּה אָמַר ה' לָעָם הַזֶּה: כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ רַגְלֵיהֶם לֹא חָשָׂכוּ וידוד לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עונם וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם"
וּבַל יֹאמְרוּ לִלְבָבָם כָּל רָעָתָם זָכָרְתִּי עַתָּה סְבָבוּם מַעַלְלֵיהֶם נֶגֶד פָּנַי הָיוּ"
זִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ ה' לֹא רָצָם, עַתָּה יִזְכֹּר עונם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ"