קוד: ביאור:ירמיהו ב21 בתנ"ך
סוג: לא גמור
מאת: אראל
אל: לא גמור
ירמיהו ב21: "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק, כֻּלֹּה
זֶרַע אֱמֶת; וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי
הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה?!
"
זרע אמת הוא ניגוד ל גפן נכריה: זרע אמת הוא זרע תקין ובריא, המתאים לזריעה במקום שבה זורעים אותו; גפן נכריה היא גפן שנוצרה מזרע שאינו מתאים למקום (למשל, צמח טרופי בארץ קרה, או צמח הררי בארץ מישור) - ולכן אינה צומחת כראוי.
וייתכן שיש כאן רמז להתדרדרות במצבם של בני ישראל - בהתחלה הם היו
ראשית תבואתו (ראו
ההתדרדרות של בני ישראל), כלומר, התרומה שמפרישים מהתבואה; ובסוף הם הפכו
לגפן נכריה, גפן השייכת לנוכרי, שאין מפרישים ממנה תרומות, ולכן אין בה "ראשית תבואתו".
עברית, אנגלית וצרפתית בנבואת ירמיהו
משלי טבע וחקלאות בספר ירמיהו וישעיהו
"נטעתיך שורק" -
שורק הוא זמורות גפן טוב כלומר בני אבות כשרים וצדיקים ומדרשו נטעתיך שורק
הוספתי לך על שבע מצות של בני נח שש מאות ושש כמנין שורק "סורי" - (דישטוזלטויר"ש בלע"ז) "הגפן נכריה" - הצומחות ביערים
" (רש"י)
"" ואנכי " הנה היה דרכם להבריך בגפן הגרוע יחור וזמורה ממין השורק כדי שישבח הגפן, ובזה הגם שעי"כ הטיב בפריה מ"מ נגרע במה שהוא בלתי זרע אמת, רצוני כי הזרע שהוא ההברכה (שהוא נקרא זריעה אצל האילנות) אינו אמת רק שקר ממין זר, ועי"כ לא יוכל לגדל בדומה כי הכלאים לא יפרו ממינם כידוע. אבל " אנכי נטעתיך " בב' מעלות,
" שורק ". גפן בעל שריגים (ישעיה ה' ב') והוא מין גפן מובחן מסתעף לענפים, וכתב הר"י בן גאות שהוא מין הטוב מן הגפנים שלא ימצא חרצן בענבים, והפוכו הוא " סורי הגפן ", שמלת סר בא גם על הקלקול, סרת טעם (משלי י"א), סר סבאם (הושע ד'), ותארי העי"ן יבואו לפעמים בשורק כמו שובי מלחמה, זרע אמת, כבר בארתי בס' התו"ה (קדושים סי' מ"ט וסי' נ"ט) ששם ופעל זרע כשבא באילנות בא על ההרכבה שמרכיב אילן באילן, וזרע אמת הוא אם מרכיב מין במינו, והפוכו הוא " נכריה " שהורכב במין נכרי: "(מלבי"ם)
" ואנכי נטעתיך שורק" - מתחילה נטעתיך מענפי גפן משובח וחוזר ומפרש הכל מזרע אמת הם אברהם יצחק ויעקב וא"כ ראוי היית להיות כמוהם ואיך נהפכת למולי להיות בדים רעים המוסרים מן הגפן אשר כל אחת נכריה וזרה מן הנטיעה ולא תשוה אליה.
" שורק" - זמורות משובחים וכן ויטעהו שורק (ישעיהו ה)
" סורי" - מלשון הסרה והפלה
" נכריה" - זרה" (מצודות)
פירוש למילה "צועה" (רמי ניר): גפן נכריה היא "אַתְּ צוֹעָה זוֹנָה". ואמנם "צוֹעֶה" - בולט, מתבלט, אולי גם מתגאה. ולהלן מתועד: "מִי-זֶה
בָּא מֵאֱדוֹם" "חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה" "זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ"
"צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ" "אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ
" (ישעיה סג' 1), כלומר "צוֹעָה זוֹנָה" - בולטת, מתבלטת, ללא בושה. "לָכֵן הִנֵּה-יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה,
וְשִׁלַּחְתִּי-לוֹ צֹעִים וְצֵעֻהוּ, וְכֵלָיו יָרִיקוּ וְנִבְלֵיהֶם
יְנַפֵּצוּ. וּבֹשׁ מוֹאָב מִכְּמוֹשׁ, כַּאֲשֶׁר-בֹּשׁוּ בֵּית
יִשְׂרָאֵל מִבֵּית אֵל מִבְטֶחָם. אֵיךְ תֹּאמְרוּ גִּבּוֹרִים אֲנָחְנוּ
וְאַנְשֵׁי-חַיִל לַמִּלְחָמָה
" (ירמיה מח' 14-12), כלומר: וְשִׁלַּחְתִּי-לוֹ צוֹעִים וְצֵעֻהוּ - יהיה - וְשִׁלַּחְתִּי-לוֹ (גִּבּוֹרִים - מתבלטים - כְּאַנְשֵׁי-חַיִל לַמִּלְחָמָה) וְצֵעֻהוּ".