סרבני הנבואה מכבידים על ה'

קוד: ביאור:ירמיהו כג33 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

המסרים שה' שולח לנו, למשל דרך נביאים או דרך ייסורים, נראים לנו לפעמים כמו מטען כבד שאנחנו צריכים "לסבול" ולשאת על גבנו, אבל למעשה ההיפך הוא הנכון, דברי ה' הם שנושאים ומחזיקים אותנו, רק בזכותם אנחנו קיימים:
ירמיהו כג33: "וְכִי יִשְׁאָלְךָ הָעָם הַזֶּה אוֹ הַנָּבִיא אוֹ כֹהֵן לֵאמֹר 'מַה מַשָּׂא ה'?' וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם 'אֶת מַה מַשָּׂא וְנָטַשְׁתִּי אֶתְכֶם' נְאֻם ה'"

בני ישראל כינו את הנבואה " משא ה' ", כי היא נדמתה להם כמו מטען כבד שיש בו טרחה גדולה (ראו פסוק 36). ה' השיב, שההיפך הוא הנכון, "את מה משא ", כלומר " אתם המשא ", "אתם למשא להקב"ה, והוא אמר שייטול וישליך אתכם מעל זרועותיו משמים ארץ" (רש"י), "אני אטוש אתכם מעל פניי ולא תהיו עוד עליי למשא" (מלבי"ם).

ולכן:
ירמיהו כג34: "וְהַנָּבִיא וְהַכֹּהֵן וְהָעָם אֲשֶׁר יֹאמַר 'מַשָּׂא ה'', וּפָקַדְתִּי עַל הָאִישׁ הַהוּא וְעַל בֵּיתוֹ".

עם ישראל בא לעולם, לא כדי לחיות כמו כל עם אחר, אלא כדי לקיים את דבר ה'. רק קיום דבר ה' נותן לנו זכות להמשיך ולחיות בעולם הזה, ולכן אין לנו זכות להתלונן על הטרחה הכרוכה בכך, כביכול. דבר ה' נושא אותנו, ולא אנחנו אותו.

פירושים נוספים

1. פירשנו " ואמרת אליהם 'את מה משא'" = תאמר להם " אתם המשא" (בחלוקה שונה של המילים);

2. ויש שפירשו " ואמרת אליהם את מה משא" = "את מה שיאות ויצטרך במשא... אעשה לכם... ונטשתי אתכם כאדם העוזב ומשליך את המשא הכבד עליו" (ע"פ מצודת דוד), והמשמעות דומה.

תגובות