קוד: ביאור:יחזקאל יז19 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
יחזקאל יז19: "לָכֵן כֹּה אָמַר ד' ה': חַי אָנִי, אִם לֹא אָלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה וּבְרִיתִי אֲשֶׁר הֵפִיר, וּנְתַתִּיו בְּרֹאשׁוֹ
".
אנחנו רגילים, שהסכמים פוליטיים אין צורך לקיים. "הבטחתי - אבל לא הבטחתי לקיים".
אבל ה' לא מוותר. בפסוקנו, יחזקאל פונה בשם ה' לאדם
שבזה (=זלזל ב-)
אָלָה (= שבועה),
והפיר ברית, ואומר לו בלשון
אם לא (= שבועה) שהוא
ייתן לו את האלה הזאת
בראשו - הוא יקבל את כל העונש על הפרת ההסכם, ללא כל ויתור.
באיזו ברית מדובר? בפסוקים 11-14, מדובר על ברית שכרת צדקיהו מלך יהודה עם נבוכדנאצר מלך בבל,
יחזקאל יז14: "לִהְיוֹת מַמְלָכָה שְׁפָלָה לְבִלְתִּי הִתְנַשֵּׂא, לִשְׁמֹר אֶת בְּרִיתוֹ לְעָמְדָהּ
". הסכם כפוי! הסכם עם גוי! הסכם עם רשע! הסכם מבזה ומשפיל! ולמרות זאת, ה' מתייחס להסכם הזה כאילו שנחתם איתו ית'. "ובריתי - הברית אשר הפר, הוא כאילו הפר בריתי אשר כרת עמי
" (מצודות). ועונשו של צדקיהו, שהפר את ההסכם, "ונתתיו בראשו - הוא סמוי עיניו
" (רש"י).
ומה נגיד אנחנו? איך נצדיק הפרת הסכמים פוליטיים שאנחנו עושים עם אחינו, בני ישראל, בתוך עם ישראל?