קוד: ביאור:יחזקאל מ1 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
יחזקאל מ1: "בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ,
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד יְהוָה וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה
"
בלשון ימינו, ראש השנה הוא הכינוי של היום הראשון בחודש תשרי, שבו אנחנו מתחילים לספור שנה חדשה לבריאת העולם. אם כך, איך ייתכן שראש השנה חל בעשור לחודש?!
1. לפי חז"ל, הנבואה נאמרה בשנת היובל, שעליה נאמר,
ויקרא כה9: "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם
" (פירוט). מכאן למדו ששנת היובל מתחילה בעשרה בתשרי, ולכן בשנה זו "ראש השנה" הוא בעשרה בתשרי: "איזוהי שנה שראש השנה שלה בעשור לחדש? הוי אומר: זה יובל, שחרב הבית בשנת שלושים ושש ביובל שהתחיל בשמנה עשרה שנה לישעיהו, ולסוף ארבע עשרה היה ראוי היובל להיות והיא שנת עשרים וחמש לגלות יכניה שגלה בעשרים ושש ביובל י"ד של יאשיהו מי"ח עד ל"א ויהויקים י"א.
"
(רש"י). שנת היובל היא שנה של שיחרור וגאולה, אבל בני ישראל לא היו ראויים להיגאל באותו זמן, ולכן ה' רק נתן ליחזקאל - הנציג של ישראל - טעימה מהגאולה העתידה.
2. לענ"ד, פירוש המילה ראש השנה בתנ"ך שונה מלשון ימינו. אצלנו זה יום, אבל בתנ"ך זה חודש שלם. הביטוי ראש השנה הוא רק צורה מקוצרת של הביטוי,
שמות יב2: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם
רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹןהוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי
הַשָּׁנָה
" (פירוט). כלומר, הכוונה לחודש ניסן! לפי זה, הפסוק פשוט וברור:
בראש השנה - חודש ניסן,
בעשור לחודש - י בניסן. בתאריך זה לקחו בני ישראל לראשונה שה לקרבן,
שמות יב3: "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:
בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לַבָּיִת אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת
", באותו תאריך דיבר ה' עם יחזקאל על בית המקדש העתידי.
שמואל גרינברג מצא בפסוק זה רמז למלחמת יום הכיפורים:
בעשרים וחמש שנה לגלותנו– בין הקמת המדינה (1948) למלחמת יוה"כ (1973) עברו 25 שנה.
בראש השנה– בחודש תשרי, החודש הראשון בשנה לפי המניין המקובל היום.
בעשור לחודש– י' בתשרי, יום הכיפורים.
בארבע עשרה– בשעה 14:00!
"שמה" - ר"ל אל העיר ההוכתה האמורה למעלה
"יד ה'" - כח חוזק הנבואה להוליכני בעל כרחי
"לגלותינו" - הוא גלות יהויכין כי מאז גלה יחזקאל"בעצם" - ענין עצמות הדבר וגופו וכן לא נכחד עצמי ממך (תהלים קלט)" (מצודות)