ראשי>בין אדם לנפשו>אמור מעט ועשה הרבה>
ראשי>מבנה>סדר נושאים>מבנה שופטים ה>

אילו שבטים השתתפו במלחמת דבורה וברק?

קוד: אילו שבטים השתתפו במלחמת דבורה וברק? בתנ"ך

סוג: תוכן2

מאת: אראל

אל:

ישנו מאמר חדש יותר בנושא דומה - מני אפרים שרשם בעמלק, אחריך בנימין בעממיך .

במלחמתם של דבורה וברק נגד יבין וסיסרא, מוזכרים שני שבטים (שופטים ד10): "ויזעק ברק את זבולון ואת נפתלי קדשה, ויעל ברגליו עשרת אלפי איש; ותעל עימו דבורה". אולם, בשירת הניצחון של דבורה מוזכרים שבטים רבים נוספים (שופטים 13-18): "אז ירד שריד, לאדירים עם; ה', ירד לי בגיבורים. מני אפריים, שורשם בעמלק, אחריך בנימין, בעממיך; מני מכיר, ירדו מחוקקים, ומזבולון, מושכים בשבט סופר. ושריי ביששכר, עם דבורה, ויששכר כן ברק, בעמק שולח ברגליו; בפלגות ראובן, גדולים חקקי לב. למה ישבת, בין המשפתיים, לשמוע, שריקות עדרים; לפלגות ראובן, גדולים חקרי לב. גלעד, בעבר הירדן שכן, ודן, למה יגור אוניות; אשר, ישב לחוף ימים, ועל מפרציו, ישכון. זבולון, עם חירף נפשו למות - ונפתלי: על, מרומי שדה". מדוע נזכרו שבטים אלה?

1. על-פי כמה פרשנים (רש"י, מצודות, מלבי"ם), הפסוקים האלה בשירת-דבורה לא מתייחסים למלחמתה של דבורה, אלא באים להשוות בין המלחמה הזאת לבין מלחמות אחרות - בעבר או בעתיד (למשל, מלחמתו של יהושע משבט אפריים - בעמלק; מלחמתו שאול - משבט בנימין - בעמלק; מלחמתו של אהוד בן גרא - משבט בנימין - במואב; וכו'. ע' בדבריו של כל פרשן).

2. על-פי כמה פרשנים חדשים ("דעת מקרא", וכן מרדכי גיחון וחיים הרצוג בספר "מלחמות התנ"ך"), שירת דבורה בפרק ה מתארת שלבים קודמים של המלחמה שתוארה בפרק ד, ובכך היא משלימה את התיאור הסיפורי של פרק ד. למשל, הפסוק "מני אפריים שורשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך" מתייחס לפעולת-הסחה שביצעו שבטי אפריים ובנימין, במטרה למשוך את סיסרא אל נחל קישון, כך שברק ודבורה יוכלו לתקוף אותם מראש הר תבור (פעולה שנרמזת בשופטים ד7: "ומשכתי אליך אל נחל קישון, את סיסרא שר צבא יבין...").

3. היה אפשר לפרש, ששירת-דבורה מתארת שלבים מאוחרים יותר של המלחמה נגד הכנענים, שבהם השתתפו שבטים נוספים (שלבים שנרמזים בשופטים ד23-24: "ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני בני ישראל. ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה על יבין מלך כנען, עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען").

4. וייתכן, שרוב הפסוקים בשירת-דבורה לא מתארים את השבטים שהשתתפו במלחמה, אלא דווקא את השבטים שלא השתתפו. כמו שנאמר בפסוק ה13: "אז ירד שריד, לאדירים עם; ה', ירד לי בגיבורים": רק שריד - חלק קטן - מעם ישראל השתתף במלחמה, דבר שמדגיש את המעורבות של ה' בניצחון. דבורה מפרטת 3 סוגים של שבטים:

א. שבטים שלא יכלו להגיע לשדה הקרב מסיבות טכניות:

ב. שבטים שהסתפקו בשליחת אנשי-רוח לדיונים:

ג. שבטים עשירים ומפונקים, שלא רצו להילחם:

לאחר שדבורה פירטה את כל השבטים שלא השתתפו במלחמה - היא חזרה לתאר את השרידים שכן השתתפו: "זבולון, עם חירף נפשו למות - ונפתלי; על מרומי שדה". בתקופה שלפני המלחמה, שבט זבולון שלח סופרים כדי להשתתף בדיונים, אולם במלחמה עצמה - כל שבט זבולון חירף את נפשו למות, ונלחם בפועל. דבורה משבחת את שני השבטים האלה, שבטים שלא הסתפקו בדיונים, עצות ורעיונות, אלא חירפו את נפשם למות בשדה הקרב.

ראו גם: מידד שלם על הפילוג לשבטים בעם ישראל בתקופת השופטים.

תגובות