הביטוי "אין מלך בישראל" נזכר ארבע פעמים בסוף ספר שופטים:
-
שופטים יז6: "
והאִישׁ מיכה, לו בית אלוהים; ויעש איפוד ותרפים, וימלא את יד אחד מבניו, ויהי לו לכוהן. בַּיָּמִים הָהֵם
אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה
"
-
שופטים יח1: "
בַּיָּמִים הָהֵם
אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לּוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה
"
-
שופטים יט1: "
וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם
וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה
"
-
שופטים כא25: "
בַּיָּמִים הָהֵם
אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה
" - לאחר מלחמת הגבעה.
ע"פ המקורות האלה נראה שיש שלוש בעיות מרכזיות בכך שאין מלך:
- אין מי שיכפה על אנשים לקיים את התורה (בין אדם למקום) – לא היה מלך ולכן מיכה הקים לו בית ע"ז.
- אין מי שיעזור לשבטים לכבוש את נחלותיהם – לא היה מלך ולכן שבט דן נאלץ לכבוש נחלה חדשה בעצמו.
- אין מי שישמור על הסדר (בין אדם לחברו) – לא היה מלך ולכן היתה מלחמת אחים בין שבטי ישראל לבנימין.
יש מפרשים שהסיקו מכאן,
שצריך למנות מלך בישראל, כדי שיפתור את כל הבעיות הללו. אך מסקנה זו אינה מתאימה למקומות אחרים בתנ"ך,
שמהם משתמע שמלוכה אינה המשטר הרצוי.
אך יש לשים לב לכמה נקודות:
- בסופו של דבר, בני ישראל הצליחו להתגבר על רוב הבעיות בלי מלך: בני דן הצליחו למצוא ולכבוש נחלה מצויינת בצפון, רק בעזרת ה': "
ויאמר להם הכוהן: 'לכו לשלום; נוכח ה' דרככם אשר תלכו בה
"; אירוע פילגש בגבעה היה חריג ונדיר, והשבטים הצליחו להתארגן ולבער את הרע מקרבם במפגן מרשים של אחדות (ראו
מלך - טוב או רע?).
- מעבר לכך: הויכוח בנושא המלוכה אינו "האם צריך מלך בישראל?" אלא "האם צריך מלך
בשר ודם בישראל?". כולם מסכימים שצריך מלכות - השאלה היא איזה מלכות - מלכות של בשר ודם או מלכות של ה'. בימי השופטים לא היתה כל מלכות בישראל - לא של בשר ודם ולא של ה' - כי בני ישראל לא עבדו את ה'. הבעיות המתוארות בסוף ספר שופטים מוכיחות שעם ישראל צריך מלך - אך לא בהכרח מלך בשר ודם.
- מעבר לכך: בתקופת המלכים, הפשעים היו הרבה יותר חמורים, ממוסדים, ובוצעו ע"י המלך: השמדת עיר (שאול), גילוי עריות (דוד), עבודה זרה (שלמה), מלחמות אחים היו בלי הפסקה (יהודה וישראל).
- מעבר לכך: הביטוי "איש הישר בעיניו יעשה" אינו בהכרח שלילי, אלא נייטרלי; השוו לביטוי שנאמר על שלמה "ויעש... הרע בעיני ה'", קל וחומר שאר המלכים.
משמעות הביטוי היא, שיש חופש, אבל גם יש אחריות; כשאין מלך, כל אדם חופשי לעשות טוב או רע, כפי הישר בעיניו; אולם כשיש מלך, המלך עלול לכפות על כולם לעשות רע.
ראו
דמוקרטיה ראשונית במקרא / אמנון שפירא, פרק ח.