קוד: ביאור:מלכים א טז24 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
עמרי היה שר-צבא בממלכת ישראל. לאחר שהמלך הקודם נרצח, העם העלה אותו לשלטון:
מלכים א טז23: "בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בְּתִרְצָה מָלַךְ שֵׁשׁ שָׁנִים
"
לאחר שש שנים של מלוכה, החליט עמרי לבנות לו עיר בירה חדשה, ולשם כך קנה קרקע במרכז ההר:
מלכים א טז24: "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן
"
מייד לאחר הסיפור על קניית ההר, נאמר:
מלכים א טז25: "וַיַּעֲשֶׂה עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי ה',
וַיָּרַע מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו
"
האם יש קשר בין קניית ההר לבין העובדה שעמרי הרע לעשות מכל אשר לפניו?
1. יש אומרים, שבניית שומרון נחשבה דווקא למעשה טוב: "מפני מה זכה עמרי למלכות? - מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל, שנאמר
ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדנֵי ההר שמרון
"
(רבי יוחנן,
בבלי סנהדרין קב ב). לפי זה אפשר להסביר, שבניית שומרון נזכרה לפני הפסוק "
ויעשה עמרי הרע בעיני ה' " כדי להבהיר שזה אינו אחד ממעשיו הרעים.
2. אולם לענ"ד, ההיפך הוא הנכון. בכל תולדות עם ישראל, מאז שנכנסו לארץ בימי יהושע, לא היה אף אדם שקנה קרקע לצמיתות מבן-ישראל (דוד קנה את הר הבית מידי ארוונה היבוסי). כך נשמרה חלוקת הנחלות שנקבעה עם ירושת הארץ. עמרי הוא הראשון שהעז להפר את החוק ולקנות קרקע לצמיתות! בנו, אחאב, הלך בדרכו ורצה לקנות קרקע נוספת לצמיתות - את כרם נבות היזרעאלי; וכשנבות לא הסכים, איזבל ארגנה משפט שבו נבות הוצא להורג (ראו האבסורד שהביא לרצח נבות היזרעאלי / רמי ניר). כעת מובן מדוע נאמר שעמרי הרע מכל אשר לפניו: הוא לא רק עבד עבודה זרה, אלא גם יצר כלכלה מעוותת, כלכלה של עבדות, כלכלה שבה בעלי-הון יכולים לצבור נחלות בלי הגבלה, ואנשים פשוטים עלולים לאבד את נחלתם לצמיתות.
(ע"פ ארצ'ר טורי, כלכלה תנכית - פרק 2 והלאה).
כיכר = 3000 שקל, מכאן שעמרי קנה את ההר ב-6000 שקל כסף. 50 שקל כסף הם סכום שהיה מספיק לאדם לשנה, ומכאן שמחיר ההר היה מספיק לכלכל 120 איש במשך שנה. מה היחס בין מחיר זה לבין מחירי הקרקעות בימינו?
"ויבן - להיות לו לעיר מלוכה לשבת בה.
ויקן - בשנה השביעית למלכותו.
את ההר שמרון - על שם סופו אמר כי הוא קראה שומרון
"
(מצודות).