ראשי>הבדלים>התאמת פסוקים>
ראשי>בין אדם לחברו>מידת השלום>
ראשי>האתר למקוריות במצוות>מצוות לפי רעיון>ה' והאדם>מקדש>מקדש ראשון>

כל כלי ברזל לא נשמע בבית

קוד: ביאור:מלכים א ו7 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

כששלמה בנה את בית המקדש, הוא הקפיד להביא אבנים שסותתו עוד במחצבה, כך שלא יהיה צורך להשתמש בכלי סיתות באתר המקדש עצמו:

מלכים א ה31: "וַיְצַו הַמֶּלֶךְ, וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת - אַבְנֵי גָזִית"

אבנים יקרות = אבנים חשובות ומהודרות.

אבני גזית = אבנים גזוזות, חתוכות ומסותתות היטב.

בתורה נאמר, שאסור לבנות את המזבח מאבני גזית, שמות כ21: "וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי - לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ": כדי לסתת אבנים וליצור מהן אבני גזית, יש להשתמש בכלי ברזל הדומים לחרב; כלים אלה מזכירים מלחמה והרס, ומחללים את ערכי השלום והאחדות שמסמל המזבח.

האיסור שבתורה מתייחס רק למזבח ולא למקדש; מותר לבנות את בית המקדש מאבני גזית, ואף ראוי לעשות כך, שכן אבני גזית הן יקרות - מפוארות ומהודרות יותר;

עם זאת, שלמה המלך לא רצה להשתמש בכלי ברזל באתר המקדש עצמו, ומאותה סיבה שהתורה אסרה לבנות את המזבח מאבני גזית - הוא לא רצה לחלל את ערכי השלום והאחדות בכלים המזכירים מלחמה והרס.

הפתרון שמצא שלמה היה:

מלכים א ו7: "וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה; וּמַקָּבוֹת, וְהַגַּרְזֶן, כָּל כְּלִי בַרְזֶל, לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ"

אבן שלמה מסע = אבן שהושלמה באתר החציבה, ורק לאחר מכן הוסעה לאתר המקדש;

מקבת = פטיש לניקוב וחציבת סלעים; 

שלמה ציווה לסתת את אבני הגזית באתר החציבה, ולהסיע אותן כמו שהן, מושלמות ומוכנות לבניה, מאתר החציבה אל הר הבית, וכך הצליח לבנות בית מאבנים מהודרות ומסותתות, מבלי לחלל את קדושת הר הבית.

בית הוא גם משל למשפחה; גם כשבונים משפחה, מתמודדים עם שני רצונות סותרים: מצד אחד, רוצים שתהיה התאמה מלאה בין שני בני הזוג, ולשם כך מנסה כל אחד מבני הזוג לשנות את עצמו בהתאם לרצונות של הצד השני, או לשנות את הצד השני בהתאם לרצונות של עצמו; אולם, הניסיונות הללו עלולים להוביל למריבות ומלחמות, ולפגוע בשלום הבית.

הפתרון הוא, לבצע את השינויים מחוץ  לבית - לבצע כמה שיותר שינויים לפני הנישואין, ומה שלא מספיקים, לשנות אחרי הנישואין אבל לא בתוך הבית אלא במסגרת חיצונית (כגון: ייעוץ אישי או זוגי), כך שבבית עצמו יישמר השלום, "ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהיבנותו ".

מקורות ופירושים נוספים

בתלמוד נחלקו רבי יהודה ורבי נחמיה לגבי האבנים שמהם נבנה הבית: "והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה - הדברים ככתבן (כמשמען, אבן שלמה מסע כמה שהסיעה מן ההר ולא סיתתוה שוב בכלי ברזל), דברי רבי יהודה. אמר לו רבי נחמיה: וכי אפשר לומר כן?! והלא כבר נאמר כל אלה אבנים יקרות וגו' [כמדות גזית] מגוררות במגרה - אם כן מה ת"ל 'לא נשמע בבית בהבנותו'? שהיה מתקין מבחוץ ומכניס מבפנים. אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה באבני מקדש ודברי רבי נחמיה באבני ביתו." (בבלי סוטה מח ב (רש"י)):

  • לדעת רבי יהודה, הבית נבנה אבנים שלמות ממש, ללא כל סיתות בכלי ברזל, וגם החציבה לא היתה בכלי ברזל (אלא בשמיר - תולעת המסוגלת לחתוך סלעים).
  • ולדעת רבי נחמיה, הבית נבנה אבני גזית שהותקנו מבחוץ והוכנסו פנימה (ולדעתו השתמשו בשמיר רק כדי לכתוב על אבני החושן).
  • ולדעת רבי, בית המקדש נבנה מאבנים שלמות ללא סיתות כלל, ורק ביתו הפרטי של שלמה נבנה מאבני גזית.

פירושנו בגוף המאמר הוא כדעת רבי נחמיה.

בפסוק הקודם נאמר, ששלמה בנה את קירות הבית באופן שיאפשר להצמיד אליהם חדרים מבחוץ מבלי להשתמש במסמרים (ראו מגרעות ומעלות); הפסוק שלנו מסביר מדוע היה צורך בכך:  "בא ליתן טעם למה עשה המגרעות ולא בנאוה כדרך הבנאים, ואמר שהבית במקום שבנאוה נבנה מאבן שלמה, כמו שהסיעם והביאם מההר, כי לא חפץ להביא במקום הבנין דבר בלתי נשלם, ולזה נחצב כל אבן בהר בשלימותה ובמדה הנרצה, ולא נעשה בהם עוד מלאכה במקום הבנין, ולא היה אם כן נשמע שם קול מקבות וגרזן, כי לא נעשה שם דבר כי אם הנחה לבדה, ואם היו בונים כדרך הבנאים לעשות נקבים, היה אם כן בהכרח לעשות מלאכה במקום הבנין" (מצודות).

כל בית המקדש תוכנן מראש, כך שלא יהיה צורך להשתמש בברזל תוך כדי בנייתו; וכך ראוי לכל אחד לנהוג גם בבניין ביתו הפרטי.

לעיון נוסף:

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

תגובות