קוד: במות לשם שמים בימי אליהו בתנ"ך
סוג: התאמה1
מאת: אראל
אל:
תגובה ל: שאלה: ורוח ה יישאך לעומת שנכתבה ב20:48:32 04.04.2005
אליהו מתלונן על כך שבני ישראל (מל"א יט 10) "את מזבחותיך הרסו
". ומפרש רש"י: "במות יחיד הנעשות לשם שמים, שהרי מזבח בית הבחירה בירושלים היה
". ושאל יהודה: "הרי אסור להקריב בבמות אפילו אם נבנו לשם ה'?
".
לדעתי רש"י ענה לשאלה זו - מזבח בית הבחירה היה בירושלים, ואזרחי ממלכת ישראל הצפונית לא היו רשאים לעלות לירושלים החל מימי ירבעם בן נבט, ולכן לא היתה להם ברירה, וכל מי שרצה לעבוד את ה' - נאלץ להקים לעצמו במת יחיד.
אמנם על-פי התורה אסור להקריב לה' בבמות, אך איסור זה נאמר בתקופה שבה היה אפשר להקריב לה' במשכן. אם תעיין בפרקים שעוסקים באיסור זה (ויקרא יז, דברים יב) תראה ששתי המצוות קשורות זו לזו - אסור להקריב מחוץ למשכן, ומצוה להקריב במשכן.
ייתכן, שהצדיקים שהיו באותה תקופה בממלכת ישראל הבינו, שהאיסור להקריב לה' בבמות תקף רק כאשר אפשר לקיים את המצוה, ולא במצב שבו אי-אפשר להגיע למשכן, ולכן התירו לעצמם להקריב בבמות.
ייתכן שמבחינה הלכתית הם טעו, אך הם עשו זאת לשם שמיים; ומי שהרס את מזבחותיהם בוודאי לא פעל לשם שמיים, אלא על-מנת לבטל ולהרוס את עבודת ה', כך שיעבדו רק את הבעל (ע' בדבריו של מוטי אהרוני - מדוע אחאב נחשב רע מכל אשר לפניו? ).
ועל כך אמרו חז"ל "גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה
".