קוד: 12 אבנים בירדן בתנ"ך
סוג: מבנה2
מאת: אראל (הגהה: עופר לביא)
אל:
לפני שנסעו בני-ישראל מאהליהם לעבור את הירדן, ציוה עליהם יהושע (יהושע
ג11-13): "הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית, אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ, עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן.
וְעַתָּה,
קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל - אִישׁ-אֶחָד אִישׁ-אֶחָד לַשָּׁבֶט. וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ, בְּמֵי הַיַּרְדֵּן, מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן, הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה; וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד.
"
לאחר שעברו בני ישראל את הירדן, ציוה ה' על יהושע (יהושע ד1-3): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-תַּמּוּ כָל-הַגּוֹי לַעֲבוֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן, וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: 'קְחוּ לָכֶם מִן-הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים - אִישׁ-אֶחָד אִישׁ-אֶחָד מִשָּׁבֶט.
וְצַוּוּ אוֹתָם, לֵאמֹר: 'שְׂאוּ-לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, הָכִין שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים; וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם, וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר-תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה'
."
האם יהושע"קרא את מחשבותיו" של ה', וידע על הציווי עוד לפני שה' ציווה אותו?
בהחלט ייתכן - יהושע הרי היה תלמידו של משה, שגילה כשרונות דומים (פירוט)
אבל, במקרה זה, הכוונה של ה' לא הייתה זהה לכוונה של יהושע.
יהושע קיים את שתי הכוונות, אבל קודם-כל את הכוונה של ה' ורק אחר-כך את הכוונה שלו, כפי שניתן לראות בפסוקים הבאים:
וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל-שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל - אִישׁ-אֶחָד אִישׁ-אֶחָד מִשָּׁבֶט. וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ'עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶל-תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן; וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל-שִׁכְמוֹ, לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל. לְמַעַן, תִּהְיֶה זֹאת אוֹת - בְּקִרְבְּכֶם: כִּי-יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר'מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם?' וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם'אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית-ה' - בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן'; וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל--עַד-עוֹלָם'. וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל; וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל-הַמָּלוֹן, וַיַּנִּחוּם שָׁם."
וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן - תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית; וַיִּהְיוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה."
לשתי הכוונות יש משמעות משלימה:
זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה".
כלומר, ה' דאג לשבחם של ישראל, ומנהיג ישראל דאג לשבחו של ה'; זה סימן לאהבה –"אני לדודי ודודי לי"! גם בנושא זה, דומה יהושע למשה רבו.
ראו גם: