הכיוונים בתנ"ך ומשמעותם הרוחנית

קוד: הכיוונים בתנ"ך ומשמעותם הרוחנית בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: הרב אליהו מאלי

אל:

הכיוונים בתנ"ך נקבעים כעמידה של אדם, שפניו למזרח, אחוריו למערב, ימינו לדרום, ושמאלו לצפון.
ראיות רבות לכך מפוזרות בכל פסוקי התנ"ך:

1. המזרח נקרא קדמה - לשון קדימה. שפניו של אדם מופנות לשם. בראשית יג יד: "צפונה ונגבה וקדמה וימה".
שם כט א: יעקב הולך מארץ ישראל לחרן - כלומר למזרח והפסוק מספר: "וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם" (ראה עוד: שמות כז יג: "ורוחב בחצר לפאת קדמה מזרחה חמישים אמה". במדבר כג ז: "וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם". בלעם בא ממדין שבמזרח, להרי מואב שצופים על הירדן. שופטים ו ג: "ועלה מדן ועמלק ובני קדם" -שבטי המזרח פושטים על א"י. ישעיהו ט יא: "ארם מקדם ופלשתים מאחור" (ממערב ליד הים).)

2. המערב נקרא אחור מפני שאחוריו של האדם מופנים אליו.
דברים יא כד: "מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם" ים התיכון נקרא אחרון כי הוא נמצא מאחור.
דברים לד ב "ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון" (ראה עוד: יואל ב' כ' "וסופו אל הים האחרון". ישעיהו ט יא "ארם מקדם ופלישתים מאחור" פלישתים שכנו בשפלת החוף במערב על כן הם נקראו - "מאחור". זכריה יד ח: "וחצים אל הים האחרון....". תהלים קלט ה: "אחור וקדם צרתני". תהלים קלט ט "אשכנה באחרית ים".).

3.4. הצפון נקרא שמאל. והדרום ימין.
תהלים פט יג "צפון וימין אתה בראתם". הימין שהוא הניגוד לצפון הוא הדרום.
יחזקאל טז' מו' - הנביא מדבר אל ממלכת יהודה ומתאר את הממלכות השכנות: "... ואחותך הגדולה שומרון... היושבת על שמאלך (צפון) ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך (בדרום יהודה) סדום ובנותיה" (ראה עוד: ישעיה מג ו. "אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי", תימן מלשון ימין. שיר השירים ד טז "עורי צפון ובואי תימן". שמות כו יח... "לפאת נגבה תימנה..." דברים ג כז... "ימה וצפונה ותימנה ומזרחה".).
אף התוספות (מסכת בבא בתרא דף כה א)מגדיר: "... המערב קרוי אחור וקרי נמי דרום ימין ולצפון שמאל.... והיינו משום דשכינה במערב ופני שכינה למזרח, לכך קרוי מערב אחור ומזרח קדם ודרום ימין ולצפון שמאל". ועוד אמר ר' יצחק בר יהודה: "כשעמד אדם הראשון כשנברא, היו פניו למזרח...".

המשמעות הרוחנית של הכיוונים