קוד: תאריכים במסעי בני ישראל במדבר בתנ"ך
סוג: פרטים2
מאת: אראל
אל:
[וגם: איך הגיעו חז"ל למסקנה, שחטא המרגלים היה בתשעה באב?]
נדודי בני ישראל במדבר התחילו בתאריך כ באייר - 20 בחודש השני של השנה השנייה ליציאת מצרים (במדבר י 11): "וַיְהִי
בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ; נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת.
וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם, מִמִּדְבַּר סִינָי; וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן
".
בהמשך נאמר (י 33-34): "וַיִּסְעוּ מֵהַר ה',
דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וַאֲרוֹן בְּרִית-ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם,
דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה.
וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן-הַמַּחֲנֶה
".
לא כתוב שהם נסעו שלושה ימים, אלא שהם נסעו "דרך שלושת ימים", כלומר הם
עברו מרחק-הליכה של שלושה ימים במשך יום אחד, כי ארון ברית ה' נסע לפניהם
והביא אותם במהירות אל מקום המנוחה
(ראו רש"י).
בפרק הבא (במדבר יא) ביקשו בני ישראל לאכול בשר, וה' אמר להם (במדבר יא 18-19): "'הִתְקַדְּשׁוּ
לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם
בָּשָׂר - כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה' לֵאמֹר 'מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר
כִּי-טוֹב לָנוּ בְּמִצְרָיִם'; וְנָתַן ה' לָכֶם בָּשָׂר, וַאֲכַלְתֶּם.
לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן, וְלֹא יוֹמָיִם, וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים,
וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם.
עַד חֹדֶשׁ יָמִים,
עַד אֲשֶׁר-יֵצֵא מֵאַפְּכֶם, וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא; יַעַן
כִּי-מְאַסְתֶּם אֶת-ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם, וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו
לֵאמֹר 'לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם'
"; בני ישראל אכלו בשר מיום המחרת (21 בחודש השני) במשך חודש, כלומר עד 21 בחודש השלישי (כא בסיון). בסוף הפרק (יא
35): "מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת, וַיִּהְיוּ בַּחֲצֵרוֹת
", שם קרה הפרק הבא.
בפרק הבא (במדבר יב), דיברה מרים לשון-הרע על משה, ונענשה בצרעת שנמשכה שבעה ימים (יב 15-16): "וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
שִׁבְעַת יָמִים; וְהָעָם לֹא נָסַע עַד-הֵאָסֵף מִרְיָם.
וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת; וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן
", מרים הייתה מחוץ למחנה שבעה ימים - 22 23 24 25 26 27 28 בחודש השלישי (עד כח בסיון).
בפרק הבא (במדבר יג), שלח משה 12 נשיאים לתור את ארץ כנען; שליחות זו נמשכה 40 יום (יג 25): "וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ, מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם" - החל מ-28 בחודש השלישי, ועד 8 בחודש החמישי.
לאחר חזרתם של המרגלים (במדבר יד 1): "וַתִּשָּׂא כָּל-הָעֵדָה, וַיִּתְּנוּ אֶת-קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם
בַּלַּיְלָה הַהוּא
" - לפי חשבוננו, לילה זה הוא הלילה שאחרי ה-8 בחודש החמישי, כלומר - ליל 9
באב. ואכן, חז"ל אמרו, שבגלל הבכייה שבכו ישראל באותו לילה ("בלילה
ההוא"), נגזרה עליהם בכייה לדורות - תשעה באב כל שנה.
ה' אמר לבני ישראל לחזור למדבר (יד 25): "מָחָר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם-סוּף
", אך הם התחרטו וניסו לכבוש את הארץ בכוח (יד 40-): "וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, וַיַּעֲלוּ אֶל-רֹאשׁ-הָהָר
לֵאמֹר: הִנֶּנּוּ, וְעָלִינוּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר ה'--כִּי
חָטָאנוּ
" - זה היה לאחר אותו לילה, ביום 9 בחודש החמישי (ט באב).
לאחר מכן נסעו בני ישראל והסתובבו במדבר במשך כמעט 40 שנה; בתקופה זו קרו האירועים בפרקים טו עד יט (חוקי המנחות והנסכים, פרשת קורח, חוקי מתנות הלויים, וחוקי טהרת המת).
בפרק הבא מסופר על מותה של מרים (במדבר כ 1): "וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן
בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם
", ולאחר מכן על פרשת מי מריבה; לא כתוב באיזו שנה זה קרה - ייתכן שזה קרה בכל אחת מהשנים בין שנה 3 לשנה 40.
לאחר מכן, בני-ישראל ביקשו ממלך אדום לעבור דרכו, והוא סירב (כ 14-21);
ולאחר מכן, אהרן נפטר, ובני ישראל התאבלו עליו (כ 29): "וַיִּרְאוּ כָּל-הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן
שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל
". בהמשך נאמר (במדבר לג 38): "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר, עַל-פִּי ה' - וַיָּמָת שָׁם;
בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ
"; כלומר, האבל על אהרן נמשך במשך כל החודש החמישי (אב), והפרק הבא מתחיל בתחילת החודש ה-6 (אלול).
בפרקים הבאים אין תאריכים - התאריך הבא נזכר בתחילת ספר דברים (דברים א3) "ויהי
בארבעים שנה,בעשתי עשר חדש, באחד לחדש, דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה' אתו אלהם
"; ספר דברים מתחיל בתחילת החודש ה-11 (שבט). מכאן,
שכל האירועים שקרו בסוף ספר במדבר (מלחמות סיחון ועוג, בלק ובלעם, בנות
מואב ופינחס, מינוי הנשיאים החדשים, בנות צלפחד, העברת התפקיד ליהושע,
חוקי הקרבנות, כתיבת מסעי בני ישראל, חוקי הירושה והנחלות) קרו במשך חמישה
חודשים - החודשים 6, 7, 8, 9, 10 (אלול, תשרי, חשון, כסלו, טבת).