גואל הדם - הוא ימית את הרוצח!

מאת: אראל

במדבר לה19: " גֹּאֵל הַדָּם, הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ; בְּפִגְעוֹ בוֹ, הוּא יְמִיתֶנּוּ. "

הדעה המקובלת בימינו היא, שהענשת פושעים היא תפקידו של השלטון. אם השלטון לא מעניש פושעים, אז אפשר למחות נגד השלטון, או לנסות להחליף אותו, אבל אסור לנו "לקחת את החוק לידיים" ולהעניש את הפושעים בעצמנו.

אולם בתורה הדין שונה. בספר במדבר פרק לה, המדבר על דיני רוצח, נאמר בפירוש, שאם אדם רצח את רעהו ( הרג אותו באופן ישיר - בהתאם להגדרת המושג "רצח"), גואל הדם - קרוב משפחתו של הנרצח - הוא ימית את הרוצח . החובה להרוג את הרוצח היא קודם-כל על קרובי המשפחה של הנרצח!

וכן גם ההלכה: " מצוה ביד גואל הדם להרוג את הרוצח, שנאמר גואל הדם הוא ימית את הרוצח . וכל הראוי לירושה הוא גואל הדם. לא רצה גואל הדם, או שלא היה יכול להמיתו, או שאין לו גואל דם - בית דין ממיתין את הרוצח בסייף. " ( רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש א ב) : המצוה להרוג את הרוצח היא על גואלי הדם; רק אם אין גואלי דם, או שגואלי הדם אינם רוצים או אינם יכולים, להרוג את הרוצח, המצוה עוברת לידי בית הדין.

ומה דינם של רוצחים, שהשלטון החליט לשחרר מהכלא?

דקויות

גואל הדם

המושג גואל נזכר גם בהקשרים נוספים, וגם שם הוא קרוב-משפחה של הנגאל:

• גואל קרקע, ויקרא כה25: " כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ, וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו " ( פירוט);
  
• גואל עבד, ויקרא כה49: " אוֹ דֹּדוֹ אוֹ בֶן דֹדוֹ יִגְאָלֶנּוּ , אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ , אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל ";
  
• גואל אלמנה, רות ג12: " וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי גֹּאֵל אָנֹכִי, וְגַם יֵשׁ גֹאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי " ( פירוט).
  

נראה שבשלושת המקרים, משמעות המושג גאולה היא: חזרה הביתה. הקרקע  חוזרת הביתה לבעליה המקוריים; העבד - חוזר הביתה אל משפחתו; והאלמנה - חוזרת מבדידותה לחיות בבית חם.

לפי זה, מה משמעות המושג גואל הדם ? הרי הדם שנשפך לא יכול לחזור הביתה!

- אולי יש להבין את המושג לפי בראשית ד10: " וַיֹּאמֶר 'מֶה עָשִׂיתָ? קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה " ( פירוט). כשאדם נרצח, דמו כביכול זועק מן האדמה על העוול הנורא שנעשה לו. זועק בלי הפסקה ואין לו מנוחה. כאשר גואל הדם הורג את הרוצח, הדם כביכול נרגע מזעקתו, ומגיע אל המנוחה. ראו עוד: דם = משל לחיים של אדם שנרצח.

בכל ארבעת המקרים (קרקע, עבד, אלמנה, דם), חובת הגאולה מוטלת על קרוב משפחה. הגדרת הקירבה לעניין זה זהה להגדרת הקירבה לעניין ירושה: " וכל הראוי לירושה הוא גואל הדם " ( רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש א ב) . כלומר, הקרובים ביותר הם בניו של הנרצח, ואחר-כך בני-בניהם; אם אין לו בנים, אז הקרוב ביותר הוא אביו של הנרצח, ואחר-כך בניו (שהם אחיו של הנרצח), ובני-בניהם; אם אף אחד מהם לא קיים, אז הקרוב ביותר הוא סבו של הנרצח, וכן הלאה (ראו רמב"ם הלכות ירושה) .

בפגעו בו

פגע = פגש; גואל אדם צריך להמית את הרוצח בכל מקום שהוא פוגש אותו, " אפילו בתוך ערי מקלט " ( רש"י) . ערי המקלט צריכות מצדן להגן על אדם שרצח בשגגה, ולא לאפשר לגואל הדם להרוג אותו; אבל גואל הדם בכל-זאת הצליח להיכנס לעיר מקלט, מותר לו להרוג את הרוצח.