קוד: ביאור:בראשית א16 בתנ"ך
סוג: פרטים1
מאת: אראל
אל:
בראשית א 16: "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים
"
כדי לענות לשאלות אלו, נשים לב שבכל הפרשה לא נזכרו "שמש" ו"ירח" אלא רק המילה "מאור". ע"פ קונקורדנציה אבן-שושן. "מאור = גוף שמפיץ אור". כלומר, עיקר ההתייחסות אל השמש ואל הירח בפרשה זו היא מבחינת האור שהם מפיצים ושמגיע אלינו. ולכן:
מאור" כי הוא מפיץ אור - אמנם לא את האור שלו אלא "אור ממוחזר", אך עדיין הוא מפיץ אור שמגיע אלינו (ראו גם משמעות של שמות-עצם שמתחילים באות מ).
המאורות הגדולים", כי הוא אחד משני הגופים שמפיצים הכי הרבה אור שמגיע אלינו (תשובה נוספת).
וכך כתב שד"ל (בפירושו לבראשית א): "
את שני המאורות הגדולים
: השמש והירח, כי שניהם מאירים לארץ יותר משאר הכוכבים, ובבחינה זו שעליה נקראו מאורות, הם גדולים מחבריהם; ואעפ"י שהירח במידת גולמו קטון משאר כוכבים, ואעפ"י שהירח אין לו אור כלל מעצמו, לא דיברה תורה אלא בבחינת בני אדם, והרי אנו מקבלים מן הירח אור הרבה והוא לכן מאור גדול.
"
את המאור הגדול ואת המאור הקטון
: אעפ"י שאורם מרובה משאר כוכבים הם שונים זה מזה, שאור האחד מרובה מאור האחר, וזה גדול וזה קטון בבחינת האורה שאנו מקבלים מהם