קוד: ביאור:בראשית כ13 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
בראשית כ13: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי, וָאֹמַר לָהּ: זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי, אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא
"
אברהם יצא מבית אביו במצוות ה',
בראשית יב1: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לְךָ לֶךְ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ
וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ
" (פירוט). אבל ה' לא התעה אותו - הוא אמר לו בפירוש לאן ללכת; אם כך, מדוע אברהם מתלונן על התעיה?!
1. השימוש בלשון רבים "התעו אותי" מלמד שהכוונה לאלהים זרים - עבודת האלילים שהיתה מקובלת בבית אביו של אברהם. עובדי האלילים רצו להתעות את אברהם מדרך ה', ואף להרגו (לדברי חז"ל, נמרוד השליך את אברהם לכבשן האש), וכדי שיוכל לעבוד את ה' בלי הפרעה, הוא נאלץ לעזוב את בית אביו וללכת לארץ כנען, שהיתה כנראה חופשית וסובלנית יותר. אמנם ה' ציווה על אברהם לעזוב את בית אביו, אולם הסיבה למצווה זו היתה שעובדי
האלהים האחרים ניסו
להתעות את אברהם. כך פירשו המתרגמים לארמית: "והוה כד טעו עממיא בתר עובדי ידיהון, יתי קריב יי לדחלתיה מבית אבא...
"
(אונקלוס), "וַהֲוָה כַּד בָּעוּ לְאַטְעָאָה יָתִי פִּלְחֵי טַעֲוָותָא וּנְפָקֵית מִבֵּית אַבָּא
"
(יונתן).
2. הפועל
תעה מציין, בדרך כלל, טעות ואבדן דרך, אבל בחלק מהפסוקים הוא מציין התפזרות לכל עבר, כמו ב
ישעיהו מז15: "כֵּן הָיוּ לָךְ אֲשֶׁר יָגָעַתְּ סֹחֲרַיִךְ מִנְּעוּרַיִךְ, אִישׁ לְעֶבְרוֹ
תָּעוּ, אֵין מוֹשִׁיעֵךְ
" (ראו
תעה). אברהם לא מתלונן - הוא רק מציין עובדה - ה' גרם לו לעזוב ולהתפזר מבית אביו: "כשהוציאני הקב"ה מבית אבי, להיות משוטט ונד ממקום למקום... כאשר התעו - לשון רבים, ואל תתמה, כי בהרבה מקומות לשון אלהות ולשון מרות קרוי לשון רבים... ואם תאמר: מהו לשון התעו? - כל הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה, כמו (לקמן כא) ותלך ותתע, (תהלים קיט) תעיתי כשה אובד, (איוב לח) יתעו לבלי אוכל, יצאו ויתעו לבקש אכלם
"
(רש"י).