קוד: ביאור:בראשית לב12 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
בראשית לב12: "'הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו; כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ, פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל בָּנִים!'
"
'ה'!
אנא, הצל אותי מיד עשו, שאמור לנהוג כמו
אחי, אך למעשה נוהג כאויב מר;
כי אני ירא מפניו, אני פוחד
שיבוא ויכה אותי באכזריות, ויהרוג את כל משפחתי, כולל
האמהות והילדים!".
בימים אלה
(כסלו ה'תשפ"ד), כשעם ישראל בארץ ישראל נמצא בסכנה קיומית, נתבונן בתפילתו של יעקב אבינו, שגם הוא היה בסכנה קיומית.
יעקב ראה את עשו אחיו מתקרב לקראתו עם 400 חיילים. הוא
ירא שעשו
יבוא ויכה אותו באכזריות ושנאה, ויהרוג את כל משפחתו עם הנשים והילדים הקטנים -
אם על בנים.
לאחר שהתכונן למלחמה בדרך הטבע, הוא התפלל לה'. בתפילה שלו ישנם ארבעה יסודות, שגם אנחנו יכולים להשתמש בהם:
א. לימוד זכות על עצמו,
בראשית לב10: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: 'אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם, וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק; ה', הָאֹמֵר אֵלַי 'שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ!'
". יעקב אומר: "אתה אלהי אבותיי; אתה ציווית עליי, כשהייתי בגלות בחרן, לחזור אל ארצי ומולדתי; הבטחת לי, שכאשר אחזור לכאן, תיטיב עמי. אז הנה, עשיתי כדברך וחזרתי לארץ אבותיי; שמור עליי בזכות המצוה!".
ב. הודיה לה' על העבר,
בראשית לב11: "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ; כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת
". יעקב אומר: "כבר עשית איתי חסדים גדולים מאד: כשעברתי את הירדן לפני 20 שנה היה לי רק מקל ביד, ועכשיו יש לי שני מחנות (- מחנה רחל ומחנה לאה). כל מה שיש לי - שלך; אנא אל תתן לעשו להשמיד את כל זה!".
וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ 'כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה'; וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" (פירוט).
ג. הכרה ברגש הפחד,
בראשית לב12: "'הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו; כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ, פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל בָּנִים!'
". יעקב לא מסתיר את הפחד שלו. הפחד הוא רגש טבעי, שנועד לכוון אותנו לפעולה ולתפילה. מותר לפחד גם מהאח - הקרוב ביותר - שהופך לאויב. למרות שיעקב עשיר ויש לו צבא חזק, ולמרות שיש לו תוכנית הגנה מעולה, בכל זאת הוא פוחד ממלחמה, כי במלחמה תמיד קיימת סכנה שיהיו נפגעים. יעקב הופך את רגש הפחד לתפילה "הצל נא אותי מיד עשו, כי אני פוחד שהוא לא ינהג כאח, אלא ישמיד אותי ואת כל משפחתי!".
ד. הזכרת הבטחות ה',
בראשית לב13: "וְאַתָּה אָמַרְתָּ '
הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ, וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר
מֵרֹב '
". יעקב אומר: "אתה הבטחת לי, עוד לפני שיצאתי לגלות, שתיטיב עמי, ושתרבה את זרעי. אנא, קיים את ההבטחה - אל תיתן לעשו להשמיד אותי ואת זרעי!".
וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (פירוט): ה' הבטיח, שכאשר נבוא אל ארץ אבותינו ונירש אותה, הוא ייטיב עמנו, ואף ירבה אותנו יותר מאבותינו. "אנא, ה', קיים את ההבטחה - אל תיתן לאויבינו הישמעאלים והפרסים להרע לנו ולהשמיד אותנו ואת זרענו!"
לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (פירוט), ומבקש שאלוהים ימנע מעשו לפגוע בכל משפחתו.