קוד: צחוק אברהם לעומת צחוק שרה בתנ"ך
סוג: הבדלים1
מאת: אראל
אל:
וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ 'הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד? וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד?'"
וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר 'אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן'"
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים 'אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאֶתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו'"
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם ' לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי'"
אונקלוס עוזר לנו להבין מהו ההבדל בין צחוק שרה לצחוק אברהם. בצחוקו
של אברהם (בסוף פרשת לך לך) אונקלוס מפרש "
חדי ", ובצחוקה של שרה מפרש
"
וחיכת ".
על-מנת להבין את ההבדל בין צחוק של חיוך לצחוק חדווה נפנה לרמב"ן,
שמסביר שכיוון שצחוקה היה "בקרבה
", מתכוון הכתוב לצחוק של לעג – של חיוך,
והצחוק לשמחה הוא בפה – חדווה, כמו "אז יימלא שחוק פינו..
". אכן צחוקה
של שרה היה לעגני וצחוקו של אברהם היה צחוק אמיתי של שמחה.
אם מניחים שכל ההתגלות הנבואית היא רק מראה או חלום, היינו אין בו שום ממש
והכל בתוך הדמיון, אזי לא צחקה שרה בפועל ולא כחשה, אלא זה רק תמונות
שנוצרו בדמיון של אברהם. אם כן, היא, התמונה שנוצרה בדמיון של אברהם ולא
הייתה בפועל, תוכחה היא כלפיו על צחוק שצחק הוא בלבו: "הלבן מאה...
" לאומר: "גזור גזרה שווה על הנאמר, כביכול, לה על צחוקה".
סיבה נוספת לקיום תמונת דמיון זו היא מסר שבתוכה. שני מסרים ניתן לראות כאן בפשטות:
1. "היפלא מה' דבר...
"
2. "...לא כי צחקת
".
על רקע של הסיפור נאמר "היפלא...", אם לא היה פסוק הבא, אפשר היה לומר שרק לצורך הצהרה זו באה הסיפור, אך בפסוק הבא ישנה הכחשה והפרכתה. ההכחשה מוסברת - "כי יראה". ההפרכה, לעומת זה, לשם מה, ואם כבר, למה בצורה מעודנת? המשמעות היא, שאי אפשר לוותר על תוכחה, אבל על הפרטים שבסיפור הקשורים לה, אבל לא מהותיים לעניינה, צריך לוותר.