קוד: ביאור:שמות כג5 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שמות כג5: "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ - עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ
"
משמעות הפסוק ברורה - כשרואים אדם תקוע באמצע הדרך עם החמור שלו, צריך לעזור לו אפילו אם הוא אויב שלנו.
אבל מה משמעות הפועל
עזב בהקשר זה? ומדוע מצד אחד נאמר
וחדלת מעזוב לו (כלומר: לא לעזוב), ומצד שני
עזוב תעזוב עמו (כלומר: כן לעזוב)?
1.
עזב הראשון עניינו כמו בלשון ימינו - להשאיר וללכת, כמו ב
בראשית לט12: "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה
" וב
יהושע ח17: "וַיַּעַזְבוּ אֶת הָעִיר פְּתוּחָה
".
וחדלת מעזוב לו - אל תשאיר לו את הבעיה ותלך, "חדל שתעזוב הדבר
לו לבדו
"
(אבן עזרא).
2.
עזב השני אפשר לפרשו באותו אופן אבל במובן חיובי - עליך
לעזוב את השנאה שיש ביניכם ולהשאיר אותה מחוץ ללב, כדי שתוכל לעזור לו מכל הלב: "מִשְׁבּוֹק תִּשְׁבּוֹק בְּהַהִיא שַׁעְתָּא יַת סָנָא דִבְלִבָּךְ עֲלוֹי
"
(תרגום יונתן).
3.
עזב עניינו גם לעזור ולחזק, כמו ב
דברים לב36: "וְאֶפֶס עָצוּר
וְעָזוּב
" וב
נחמיה ג8: "וַיַּעַזְבוּ יְרוּשָׁלַים עַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה
", "מלאוה עפר
לעזוב ולסייע את חוזק החומה
" (רש"י, רשב"ם).
4.
עזב עניינו גם פתרון טכני לבעיה, "תתיר עמו הקשרים,
ותעזוב המשא, ויפול מזה הצד ומזה הצד, ויקום החמור
"
(אבן עזרא). "עזב תעזב עמו - לפרק המשא
" (רש"י).
והצדיק מקיים את כל ארבעת הפירושים: הוא אינו עוזב את הזולת בצרה, אלא עוזב את השנאה שבליבו, עוזר ומחזק את הזולת, ואף מוצא פתרון טכני לכל בעיה.
"עמו - ומכאן תשובה לקצת עניים בני עמנו המטילים עצמם על הצבור ואינם רוצים לעשות בשום מלאכה שבה יכולים להביא שבר רעבון ביתם, וקוראים תגר אם אין נותנים להם די מחסורם. דבר זה לא ציוה ה' כי אם 'עזב תעזב עמו' 'הקם תקים עמו' (דברים כ"ב), כי העני יעשה כל אשר ימצא בכוחו לעשות ואם בכל זאת לא תשיג ידו, אז חייב כל איש מישראל לסעדו ולחזקו וליתן לו די מחסורו אשר יחסר לו ו'עזב תעזב' אפילו מאה פעמים".
" (כלי יקר)