שמות לד21: "
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת
"
המצוה לשבות ביום השביעי ולא לעשות בו מלאכה נזכרה כבר בעשרת הדיברות ובעוד מקומות רבים. מה מוסיף הפסוק שלנו?
1. יש שפירשו שהפסוק בא להדגיש את החריש והקציר:
- "
אפילו בזמן החרישה
והקצירה תשבות ביום השבת
"
(שד"ל, ע"פ רמבמ"ן); אפילו בעונות העמוסות ביותר של החקלאי - עונת החריש ועונת הקציר - יש לקחת פסק זמן מהעבודה ולשבות ביום השבת. ואכן, הפסוק שלנו נמצא בין הפסוקים המדברים על חג הפסח לבין הפסוקים המדברים על חג השבועות והסוכות, כך שהוא מכוון בדיוק כנגד עונת הקציר (ראו עוד על
עונות השנה).
- ומכאן שגם תלמידים, הנמצאים בעונת ה"חריש" לפני המבחנים, צריכים לשבות בשבת...
- "
על-דרך הפשט הזכיר חריש וקציר שבהם עיקר חיי האדם. והזכיר השבת באמצע
הרגלים, כי סמך אותו לחג המצות ולקדוש הבכורות, בעבור שכולם זכר למעשה בראשית,
כי ביציאת מצרים אות ומופת בו, כאשר פירשתי בעשרת הדברות (לעיל כ ב). ועוד,
כי הכתוב אמר שיש גם בשבת זכר ליציאת מצרים כמו שאמר בעשרת הדברות האחרונות
(דברים ה טו) וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלהיך משם על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת
"
(רמב"ן)
2. חכמי התלמוד הסיקו מכאן מספר מסקנות הלכתיות לגבי שבת:
- מכך שהחריש והקציר נזכרו בפירוט, למדו שכל מלאכה אסורה בפני עצמה, ולכן אם מישהו עשה כמה מלאכות שונות בשבת - חייב על כל אחת ואחת
(ע"פ
בבלי שבת ע.).
- מההקבלה בין חריש לקציר, למדו ש: "
מה חריש רשות - אף קציר רשות, יצא קציר העומר, שהיא מצוה (קציר העומר מותר לקצור בשבת)
"
(רבי ישמעאל (רש"י),
בבלי מועד קטן ד.,
משנה שביעית א ד,
בבלי מכות ח ב).
3. ויש שפירשו שהמילים
בחריש ובקציר תשבות מתייחסות בכלל לשנת השמיטה: "אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית, שהרי כבר נאמר (ויקרא כה,ד) שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור! אלא חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית, וקציר של שביעית שיצא למוצאי שביעית
"
(רבי עקיבא,
בבלי מועד קטן ג:; וכן סתם
משנה שביעית א ד): הפסוק מלמד שחריש וקציר נחשבים מלאכה אחת, ולכן אסור לחרוש בשנה השישית כאשר הקציר המסיים את אותו חריש יהיה בשנה השביעית, ואסור לקצור בשנה השמינית פירות שצמחו מחריש שנעשה בשנה השביעית (ומכאן למדו גם באופן כללי שיש להוסיף מחול על הקודש -
ראש השנה ט א).
4. חריש וקציר הם גם משל:
חריש מסמל את המחשבה הקודמת לפעולה, זריעה היא הפעולה, ו
קציר מסמל את תוצאת הפעולה. אם כך, אולי אפשר ללמוד מכאן, שגם המטרה וגם האמצעים צריכים להיות כשרים: אסור לתכנן פעולה אסורה גם אם לא מבצעים אותה, ואסור ליהנות מתוצאות של פעולה אסורה גם אם לא תיכננו אותה:
בחריש ובקציר תשבות.
מקורות ופירושים נוספים
היו, כנראה, אנשים שהסיקו מהפסוק שלנו מסקנות המנוגדות להלכה:
- "
אין שבת בשביעית... במאי טעו? בהדין קרא:
בחריש ובקציר תשבות: בזמן דאיכא חרישה איכא שבת, ובזמן דליכא חרישה ליכא שבת
"
(בבלי הוריות ד:).
- "
ומה שביעית, שאין חייבים עליה לא כרת ולא מיתת בית דין, הרי הוא שובת
מערב שביעית לשביעית; שבת, שחייב עליו כרת ומיתת בית דין, דין הוא שישבות
מערב שבת לשבת, (או) [ולא] יהיה רשאי להדליק לו נר, או להטמין לו את החמין,
או לעשות לו מדורה?תלמוד לומר: לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת; ביום השבת אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר מערב שבת לשבת
"
(מכילתא ויקהל).
מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב
גוגל
-
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: א: ב"ספר הברית הקטן": "ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת, בחריש ובקציר תשבת" (שמות ל" ד 21). ההתייחסות לשבת בולטת במקראות שונים השייכים לספרות הכוהנית, ובעיקר לאלה
... (cache)
-
הרב יואל בן נון: "ששת ימים תעבד, וביום השביעי תשבת, בחריש ובקציר תשבת" (ל"ד, כא). מכאן, שישנם שני ציוויים של מצוות שבתון כמצות עשה: שבות בבית - קודם למעמד הר-סיני, ושבות בשדה - אחריו.
... (cache)
-
התפיסה של מקצב העונות החקלאיות / חלק א: העונות החקלאיות: 5; 'כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר'6; 'ששת ימים תעבד
וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת'7; 'והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע.
... (cache)
-
Yeshiva.org.il- פרשת כי תשא:
... תפדה ולא יראו פני ריקם: (כא)
ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת: (כב) וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה: (כג) שלש פעמים בשנה
... (cache)
-
בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון - גירסת html של - 21kitissa.rtf: והשני נמצא בסיומה של פרשת כי-תשא, ברשימת המצוות שאחר חטא העגל (ל"ד, כא): "ששת
ימים תעבד, וביום השביעי תשבת...". [12]. נחמה ליבוביץ ע"ה היא שהעירה את תשומת לבנו
... (cache)
-
הוצאת תבונות מכללת הרצוג:
ששת ימים תעבד וביום השביעי. תשבת בחריש ובקציר תשבת. וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים...". כבר ב. מבט ראשון ניכרים הקשיים בפרשה זו. מה ראתה התורה להזכיר עניין שבת
... (cache)
-
שבת קודש - שמירת ו חילול שבת - דרשות מוסר: החפץ חיים הלך לעשיר למפעל, נכנס אצלו למשרד, והחפץ חיים שאל אותו: "כתוב בתורה הקדושה '
ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת' ", שאל אותו החפץ חיים: "הרי בתורה אין מילה
... (cache)
-
סלח נא לעוון העם הזה: כך, לדוגמא, "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות" (שמות כג, יב); "ששת ימים תעבד
וביום השביעי תשבות" (שם, לד, כא); ובעשרת הדברות: "זכור את יום השבת לקדשו, ששת ימים
... (cache)
-
Yeshiva.org.il- שמות פרק לד:
... תפדה ולא יראו פני ריקם: (כא)
ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת: (כב) וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה: (כג) שלש פעמים בשנה
... (cache)
-
גליונות לעיון בפרשת השבוע:
ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבות- בחריש ובקציר תשבות. רש"י כ"א. בחריש ובקציר תשבות - למה נזכר חריש וקציר יש מרבותינו אומרים על חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית וקציר
... (cache)
-
התפיסה של מקצב העונות החקלאיות / חלק ב: השתקפות מקצב העונות...: 'ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת.'49 'עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו.'50 ובדומה: 'תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה'51; 'אגר בקיץ בן משכיל נרדם
... (cache)
-
פרשת כי-תשא - הברית בין הקב"ה לישראל - גיליונות נחמה ליבוביץ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". רמב"ן, פסוק כ"א: ד"ה בחריש ובקציר תשבות: על דרך הפשט הזכיר חריש וקציר, שבהם
... (cache)
-
מדוע השתנה סדר המצוות בין פרשת משפטים לבין פרשת כי-תשא?: כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת; בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר, תִּשְׁבֹּת. כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים; וְחַג,
... (cache)
-
אנציקלופדיה יהודית דעת - חורש;: לדעת ר' ישמעאל [טור שעח] איסור חרישה בשבת מפורש בתורה, שנאמר: וביום
השביעי תשבת
בחריש ובקציר תשבת9, וביארו ראשונים שלפי פשוטו של מקרא בשבת הדברים אמורים9א,
... (cache)
-
מצוות השבת בספר שמות: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". 6. בפרשת ויקהל (ל"ה א-ג). "ויַּקְהֵל משֶׁה אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
... (cache)
-
Yeshiva.org.il- כללי המלאכות: חריש וקציר שנאמר (שמות לד, כא): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי
תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". ולמדנו מזה, שאפילו מלאכות שחיי האדם תלויים בהן,
... (cache)
-
שקופית 1: אמנם, איסור חרישה מוזכר בתורה בפסוק שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי
תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת אך בפשטות, פסוק זה עוסק בשבת, ואין מקור
... (cache)
-
Naqqeh lo Yenaqqeh: כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶֹה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף
... (cache)
-
פרשת לך לך: וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת".1 ובכן, כיצד הגיעה המשנה לכך ששלושים ותשע המלאכות המפורטות בה, הן הכלולות באיסור מלאכה בשבת?
... (cache)
-
הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | בין "ספר הברית" ל"ספר הברית הקטן": כא) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: כב) וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף
... (cache)
-
מצוות השמיטה: "ששת ימים תעבֹד וביום
השביעי תִּשְׁבֹּת, בחריש ובקציר תִּשְׁבֹּת" (שמות ל"ד, כא). ר' עקיבא (ר"ה ט. ועוד) סבור, שחלקו השני של הפסוק נוגע לשביעית ולא לשבת, כך שיש כאן מקור
... (cache)
-
Yeshiva.org.il- ר' נחמן מברסלב וספיחי מוצאי השביעית: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת ". אונקלוס החליף את החריש בזריעה, ותרגם באופן הבא: "בזרועא ובחצדא תנוח".
... (cache)
-
דף קשר 1045 - שינוי משמעות / אוריאל כהן:
... וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּֽת׃ וְחַג שָׁבֻעֹת תּֽעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה" (ל"ד, י"ח-כ"ב)
... (cache)
-
מצוות הסבה: וביום
השביעי תשבת, בחריש ובקציר תשבת". ובכן, כיצד הגיעה המשנה לכך ששלושים ותשע המלאכות המפורטות בה הן הכלולות באיסור מלאכה בשבת? אחד משלושת האמוראים הללו
... (cache)
-
ברית עשרת הדברים הם לב התורה המזרים דם נפש לכל אהוב-יה: 31 ינואר 2011
... (כא) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: (כב) וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים
... (cache)
-
Ex 34 in Hebrew and English transliteration:
... תִּפְדֶּה וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם: כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי
תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶֹה לְךָ בִּכּוּרֵי
... (cache)
-
חג השבועות - אביבה והתעויוט - תפוז בלוגים: 17 מאי 2010
... כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת; בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת. כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים;
... (cache)
-
כמה עונות יש בשנה?:
... לד21: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ
וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת "; שמואל א ח12: "וְלָשׂוּם לוֹ שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים,
... (cache)
-
Yeshiva.org.il- רבי נחמן מברסלב והחריש בערב השביעית: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". אונקלוס החליף גם כאן את החריש בזריעה, ותרגם באופן הבא: "בזרועא ובחצדא תנוח".
... (cache)
-
Yeshiva.org.il- אונקלוס ו"חכמת העופות": "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת ". אך אונקלוס החליף שם את ה'חריש' ב'זרע', ותרגם באופן הבא: "בזרועא ובחצדא תנוח".
... (cache)
-
שמות פרק: כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף
... (cache)
-
הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | מה היא מלאכה?: [שמות לד] (כא) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ
וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: [דברים ה] (יד) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא
... (cache)
-
אמיתות תורה שבעל פה - שמירת שבת וישור דעות: ובזה לא תמו אסמכתות שוא שלהם בנושא ו''דרשו'' את הכתוב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת; בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר, תִּשְׁבֹּת. (שמות ל''ד, כ''א) וחריש
...
-
הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | אל יצא איש ממקומו ביום השביעי: [שמות לד] (21) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ
וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: 7. איסור מלאכה - הכנת אוכל. האנשים אספו את המן במגמה להכין אותו
... (cache)