קוד: מלאך הדרך - מערכה ב בתנ"ך
סוג: מניעים2
מאת: אראל
אל:
לאחר מעמד הר-סיני, כשהיחסים בין ה' לבין עם-ישראל היו בשיאם, החליט ה' לשלוח מלאך שילווה את בני-ישראל בדרכם לארץ, וה' בעצמו יבוא לשכון בתוכם (במשכן שיבנו לו) רק אחרי שיגיעו לארץ (ע' מערכה א ).
גם לאחר חטא העגל, בשמות
לג1-3, חזר ה' על הבטחה דומה: "וַיְדַבֵּר ה’ אֶל-מֹשֶׁה: 'לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה, אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, 'לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה'. וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ
מַלְאָךְ;וְגֵרַשְׁתִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ;
כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ , כִּי עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף אַתָּה--פֶּן-אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ
": המלאך יילך לפני בני-ישראל בדרך, אך כאשר יגיעו לארץ - ה' בעצמו יגרש את עממי כנען.
אולם, כאן תגובתם של בני-ישראל היתה שלילית: (לג4) "וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת-הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה, וַיִּתְאַבָּלוּ; וְלֹא-שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו
"; וגם משה התנגד וניסה לשכנע את ה' לבטל את הגזירה (ע'
הויכוח על הליכת פני ה' ). מדוע התנגדו, אם ה' בסך-הכל חזר על ההבטחה המקורית?
1. הר"ן (נדמה לי) פירש, שיש הבדל בין שני המלאכים: המלאך שהובטח קודם, היה אמור להיות קרוב אל ה', כמו שנאמר שם (כג21) "כִּי שְׁמִי
בְּקִרְבּוֹ
"; אולם עכשיו ה' אומר "כִּי לֹא אֶעֱלֶה
בְּקִרְבְּךָ
", כלומר - המלאך יהיה רחוק מה'. בני-ישראל לא התאבלו על עצם שליחת המלאך, אלא על הריחוק מה'.
כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" זה נותן לשומעים תחושה של קרבה, וכשה' אומר "
כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ" זה נותן תחושה של ריחוק.
2. אברבנאל פירש, שהתוכנית המקורית (מפרק כג) השתנתה כאשר ה' ציווה לבנות את המשכן (בפרקים כה-לא), ועכשיו (בפרק לג) ה' חזר לתוכנית המקורית, וזה מה שעורר את ההתנגדות.
3. ייתכן, שבני-ישראל בכלל לא שמעו את התכנית המקורית: ה' אמר למשה (שמות כא1): "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם
", ואז ציווה אותו שורה ארוכה של משפטים, ורק אחרי שהמשפטים הסתיימו, אמר לו ה' (כג20) "הנה אנוכי שולח מלאך...
". משה שם את המשפטים לפני בני ישראל, אך את פרשת המלאך לא סיפר להם, כי ה' לא ציווה עליו לעשות כן, וזה לא נראה לו חיוני בשלב זה. בני-ישראל שמעו על התכנית בפעם הראשונה לאחר חטא העגל, והם מייד התאבלו עליה, כי לא רצו שה' יתרחק מהם אפילו לזמן קצר.
משה, לעומת זאת, כבר ידע על התכנית המקורית, אך רק עכשיו, לאחר חטא העגל, הגיע למסקנה שהתכנית הזאת לא מתאימה לעמו: דווקא הריחוק מה' הוא שגרם לבני ישראל לעשות את העגל - "עשה לנו אלהים אשר יילכו לפנינו
".
וכאן התעלה משה לרום המעלה האפשרית לבן-תמותה, התווכח עם ה' והצליח לשכנע אותו לשנות את החלטתו!
ואכן, לאחר שמשה ירד מההר בפעם השלישית, הוא הורה לבני-ישראל להתחיל מייד לבנות את המשכן לה' (שמות לה4), כדי שיוכל לשכון בתוכם כבר עכשיו, עוד כשהם בדרך לארץ.
גם בהמשך התורה, לא נזכר שום מלאך שמלווה את בני ישראל לארץ, רק "ה' בדד ינחנו
"; ע'
מערכה ג .