תגובה על: מאמרים על היתר עסקא

מאת: דניאל וולף

אל: wolf.danw @ gmail.com

היתר עיסקא מול היתרים אחרים- הבהרה מדני וולף
קודם רציתי להבהיר בדברי שהם לא בנושא ההלכתי הצרוף. הבעיות שהעלית לגבי מוסריות של היישום ההלכתי. ברור לי ומובן מאליו שאב שנתן הלוואה לבנו בריבית קצוצה עובר על איסור דאורייתא. אין לזה בכלל ספק. מפריע לי הפיצול בין מוסר התורה ומשפטו. הפיצול הזה הולך לשני הכיוונים- יש ריבית נשך על פי דין תורה שנראה כמוסרי ואפילו כגמילות חסד ויש דברים שמותרים (דמי ההתפשרות גבוהים) שהם ניצול הרש. אינני מספתק או מתלבט בנושא ההלכתי אלא תוהה ומתייסר למשמעות של הפיצול.
נושא שני שמפריע לי, ואין כאן מקום להיכנס לכל הפרטים ההלכתיים. אבל הרב אריאל שליט"א והרב אישון ושאר כותבים ופוסקים בריבית נקטו מדיניות תמוהה לדעתי. בכל הנוגע להיתר עיסקא מוכנים להתפתל ולהיכנס חידושים על פני חידושים. למשל הרב אריאל שליט"א מוכן לקבל שחסכון משכר דירה נחשב לריווח שניתן לחלק עם בעל העיסקא, ומי שקונה רכב להגיע לעבודה הוא גם כן ריווח- שניתן לשתף בו הבנק. הדברים האלו מחודשים ביותר (חידש אותם השואל ומשיב ואינם בהיתר עיסקא המקורי)
ברור לי שהגישה הזאת בנויה על תפיסה שהתחיל עם רבינו תם ואולי לפני כן שריבית היא הכרחית לקיום כלכלה ולפרנס יהודים- בלשונו הקדוש (שחוזר בכל דור ודור מהסמ"ע לשואל ומשיב לחקרי יעקוב לתחומין ח') "מצווה מן המובחר לתת מחיה לבעלי ברית". בסדר הבנתי לקיחת ריבית וכלכלה בריאה ויציבה היא כורח המציאות. אבל אז למה להעמיד דרישות הלכתיות לגבי היתרים אחרים כמו בפתחי נידה? מה ההגיון? הסמ"ע חידש ותמך בהיתר עיסקא וגן פסק כמו הר"י מאורליינ"ש שניתן להתיר כמעט כל ריבית על ידי שטר קנס. כאן ברצוני להדגיש- ההיתר עיסקא של היום הורחב והורחב לפחות ארבעה פעמים בנושאים חשובים וקריטיים ( ועוד דרישות קטנות - כמו הבנת הית"ע על ידי שני הצדדים ואי הזכרת ריבית או הלוואה בכל חוזה ארחר או אפילו דברים בעל פה) מההיתר המקורי. כל זה מצדיקים אותו "לתת מחיה לבני ברית" אבל שום היתר אחר לא!
כאן שאלתי למה?