מאמרים על היתר עסקא

מאת: כותבים שונים

אל: הצופה

קוד: היתר עסקה - מ"הצופה"

תגובה ל: האיסור על הלוואה בריבית שנכתבה ב19:03:09  16.12.2004


05/12/2002 הרב בקשי דורון: לבדוק אם ריבית הבנקים אינה נוגדת את ההלכה 

 

27/08/2004 לאחיך לא תשיך -הרב יעקב אריאל

בתגובה לדברי הרב " כאמור, אסור ליטול הלוואות בהיתר עיסקא למטרות צרכניות. כי עיסקא כשמה כן היא. היא מיועדת לעסקים, להשקעות רווחיות בלבד! ": אכן, יש לאסור הלוואה בריבית למטרת צריכה. אך באותו אופן יש לאסור הלוואה בריבית למטרת "עסק", שבה הרווח של המלווה מובטח ואינו תלוי ברווחי הלווה. למשל: כשסטודנט לוקח הלוואה למימון לימודים, ייתכן שהוא ימצא עבודה וירוויח, אך ייתכן גם שהוא לא יצליח למצוא עבודה; כיום, גם אם יוכיח בראיות ברורות שלא הצליח למצוא עבודה, זה לא יעזור לו, ומערכת המשפט תחייב אותו לשלם לבנק את הקרן עם הריבית. לכן אין כאן שום עסקה - יש כאן שיעבוד של הסטודנט העני לבעל-ההון העשיר, בניגוד לכוונת התורה. יש למצוא פתרון אחר, שיאפשר לקיים עסקאות הוגנות באמת.

 

08/09/2004 איסורי ריבית בנק אינו `אחיך` -הרב יואל בן-נון

בתגובה לדברי הרב " האמת נראית פשוטה וברורה לעין כל, שהבנק איננו רק עירבון מוגבל של הבעלים, אלא שבנקים וחברות מסחריות וכלכליות אינם כלל בגדר "אחיך" לדיני ריבית, ולכן, אין איסור גם ללווים ": זוהי הערמה פסולה לא פחות מה"היתר עסקה". בסופו של דבר, בשני צדי ההלוואה נמצאים אחים: מצד אחד - ה"אחים" שמרוויחים מהריבית (המפקידים, בעלי-המניות, מנהלי הבנק); ומצד שני - ה"אחים" שמפסידים מהריבית (שרובם אנשים פשוטים ועניים). מה זה משנה, שבין שני ה"אחים" עומד גוף מופשט, שמבצע את פעולת התיווך?! איך אפשר להתעלם מהתוצאה הסופית - אחים מלווים לאחים בריבית?!

בתגובה לדברי הרב " אל נא תקטרג עלינו, המוני בית ישראל בארץ ישראל, לומר שכל לוקח משכנתא, וכל מי שיש לו אוברדראפט בבנק הם עבריינים ": יחד עם החובה לסנגר על ישראל - קיימים גם האיסורים " לא תהיה אחרים רבים לרעות ", " ולא תחניפו את הארץ " - אסור להכשיר מנהגים רעים, גם אם יש רבים שעושים אותם !

בתגובה לטענת הרב: " וקשה מאד לגייס כסף מבני אדם לצורכי אשראי בהיקף גדול מאוד, בלי שתינתן הגנה למשקיעים, אשר תבטיח להם לא רק את הקרן, אלא גם רווח סביר מובטח... האם ייתכן לאסור באיסור חמור על רוב המשפחות בישראל להבטיח את כספם בריבית מובטחת... והלא דווקא שכבות הביניים והשכבות החלשות זקוקות לביטחון הכלכלי הזה ובלי זה יישארו רק עשירים כקורח, ועניים מרודים! ": אכן, כל אדם רוצה להרוויח כסף קל - בלי להתאמץ ובלי להסתכן. אך על-פי התורה זהו שאיפה פסולה. כי על כל אדם שמרויח בלי לעבוד - יש לפחות אדם אחד שעובד בלי להרוויח; הנפגעים העיקריים מכך הם העניים, שבחלק גדול מחייהם משועבדים לבנקים. ע"ע ריבית = כסף קל = שיעבוד .

בתגובה לטענת הרב " העיסקא המותרת ע"י התורה היא רק זו שיש בה סיכון משמעותי של הפסד (כגון: מניות), ואילו כל עיסקא שקרובה לרווח ורחוקה מהפסד אסורה בהחלט, לפחות מדרבנן... פירוש הדבר, שכל השקעה סולידית שרווחיה בטוחים אסורה, ורק השקעה בבורסה בסיכון משמעותי מותרת... ": בין השקעה בטוחה לבין השקעה בסיכון משמעותי יש מרחק גדול. יש גם השקעות בסיכון נמוך, למשל - בניית דירות והשכרתן. גם בבורסה יש השקעות ברמות שונות של סיכון: יש מניות סולידיות יחסית (S&P 500) ויש מניות בסיכון גבוה (כבחברות דרום-אמריקאיות), ויש גם אופציות שהסיכון בהן גבוה עוד יותר. בהחלט אפשר ליצור מכשירים כלכליים בכל התחום שבין סיכון 0 לבין סיכון גבוה, כך שכל אחד יוכל לבחור את רמת הסיכון שהוא מעוניין בה. מובן שככל שרמת הסיכון תהיה גבוהה יותר גם הרווח יהיה גבוה יותר, וכך צריך להיות - אין סיכוי בלי סיכון!

 

04/10/2004 הבנקים ואחריותם המוסרית - הרב יעקב אריאל

 

29/10/2004 הריבית הכלכלה והמוסר -הרב יעקב אריאל

בתגובה לדברי הרב: " התר העיסקא נוהג בישראל זה דורות רבים. מדוע כל גדולי הדורות צדיקיהם וחסידיהם שהתירוהו לא שללוהו בשל היותו "הערמה פסולה", כביכול? " - בסופו של דבר, האחריות לקיום התורה בדורנו מוטלת עלינו בלבד , ואם אנו רואים שהיתר זה גורם לתוצאות מנוגדות לתורה - יש לדחות אותו.

בתגובה לדברי הרב " הפיקציה היורידית הזו, הקרויה "חברה בע"מ", היא הערמה חמורה הרבה יותר מאשר התר עיסקא. החברה האנושית המציאה מין גולם המנותק מבעליו האנושיים. אין במציאות תופעה כזו. אלא שלחברה בע"מ יש יחסי ציבור. הורגלנו כבר לכך שהחברה בע"מ אינה חייבת לנו יותר מהונה הרשום " - לדעתי שתי ההערמות - גם ריבית דרך "חברה בע"מ" וגם "היתר עסקה" - הן פסולות.

לטענת הרב " אולם כל בר דעת מבין שללא עידוד, הן למקבלים להשקיע את כל אונם בעיסקא והן למשקיעים שישקיעו את כל הונם, ע"י הבטחתו מפני הפסדים, לא נוכל לקדם את הכלכלה " - כבר התייחסתי בתגובה לדברי הרב בן-נון .

 

03/11/2004 ריבית מוסר ומעשה -הרב דניאל וולף

 

18/11/2004 היתרי ריבית לבנקים ולא ליחידים -הרב יואל בן-נון

בתגובה לדברי הרב " אני לא באתי להקל בכל חברה בע"מ, אלא דווקא בבנקים וחברות אשראי, שבהם תלוי רוב הציבור, והם גם כפופים לכללים ולפיקוח ואינם יכולים לגבות ריבית מעל למה שקובע החוק האזרחי ": העובדה שהבנקים הם גופים שהוקמו במיוחד למטרה זו, רק יכולה להחמיר את יחסנו אליהם: יש כאן גוף, שאחד מתפקידיו העיקריים הוא לתווך בהלוואות-בריבית בין יהודים ליהודים! אסור לנו לתת "הכשר" לגופים מסוג זה! גם אם, מסיבות שונות, אנחנו לא מצליחים לוותר על שירותי הבנקים - זו עדיין לא סיבה לתת הכשר למעשיהם!

לדברי הרב " דווקא מתוך ענוות-אמת, אין מקום לטענה שדברי הגאון הרוגאצ'ובי הן "תיאורטיים", לענ"ד ": התייחסתי בתגובה לדברי הרב אריאל .

בתגובה לדברי הרב " אין בבנק גדרי "אחיך" לעניין צדקה, בעוד איסורי ריבית מוגדרים בפירוש ע"י הרמב"ן כאיסורים של צדקה, שחייבים בהם רק בני ישראל ביניהם, מכוח יציאת מצרים. הכופר בריבית כאילו כפר ביציאת מצרים, ובא'-הי ישראל שהוציאנו ממצרים (ר' בבא-מציעא ס"א ע"ב, וברמב"ם הל' מלווה ולווה פ"ד ה"ז) – אין בריבית איסור מוסרי כלל אנושי, ולכן אין איסורים כאלה כלפי נכרים ( הרמב"ן בפירושו לתורה, לדברים כ"ג כ ) ": לענ"ד, איסור ריבית נובע משאיפתה של התורה לצמצם את העבדות . מאז יציאת מצרים, בני-ישראל נעשו עבדים של ה', ואין הם רשאים להיות עבדים של בשר ודם (זו הסיבה להבדל בין יהודים לגויים). אמנם לפעמים הגויים משעבדים אותנו, אין לנו שליטה על כך כי הגויים אינם כפופים לדיני שמיטה ויובל, אך בוודאי יש לשאוף לכך שבני-ישראל לא יהיו משועבדים, לא לגויים ובוודאי לא ל"חברה בע"מ" שרוב הנהנים מרווחיה הם יהודים - " כי לי בני ישראל עבדים, עבדיי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים להיות להם לאלהים, אני ה' אלהיהם " .

 

03/12/2004 היתר עיסקא הדרך היחידה -הרב שלמה אישון 

תגובתי: היתר עיסקא זו לא דרך בכלל !

 

תגובה מסודרת למאמרים אלה:

20/01/2005 שיעבוד הריבית -אראל סגל

הצד השני של מטבע הריבית / אראל    [נכתב ב: 22:43:43  19.12.2004]

תגובות