טענה: כמו שאתה שומע בקול הרופא למרות שאתה לא מבין אותו - כך אתה צריך לשמוע בקול הרב גם אם אתה לא מבין אותו.
תשובות:
- קודם כל, באמת לא צריך לשמוע בקול הרופא בעיניים עצומות. צריך לשקול את ההמלצות שלו בצורה ביקורתית; להתייעץ עם רופאים נוספים (גם רופאים אלטרנטיביים); לקחת בחשבון את כל מה שהאדם יודע על עצמו (שהרופאים אף-פעם לא יוכלו לדעת בעצמם); ורק אז להחליט. כך צריך להתייחס גם לרבנים.
- שנית, יש הבדל חשוב בין הרופאים לבין הרבנים: הרופאים נמצאים כל-הזמן תחת פיקוח של "מבחן התוצאה"; רופא שיגרום נזק לחולים שלו פעם אחר פעם - יפוטר (אם הוא רופא ציבורי), או שאנשים פשוט יפסיקו לבוא אליו (אם הוא רופא פרטי), גם אם הוא מאד חכם, וגם אם הוא יודע בעל-פה את כל ספרי הרפואה ישר והפוך. לכן, כשאני הולך לרופא, יש סיכוי סביר שהעצות שלו יעזרו לי להתרפא, או לפחות לא יזיקו. לעומת זאת, אצל רבנים, אין אפשרות לבצע את "מבחן התוצאה", כי אין לנו אפשרות להסתכל בספרים של ה' ולראות מה מצבו הרוחני של כל אדם שפונה לרב... לכן, אין סיבה לחשוב שדווקא אדם מסויים, שנקרא "רב", ייתן עצות טובות יותר מאדם אחר, שאיננו רב.
העובדה שהרב למד הרבה, עדיין לא אומרת שהוא קרוב יותר לאמת (ע'
רבנים וחכמה ).
הטענה הזאת, כמו הרבה טענות אחרות שמסתמכות על
משלים לא מוכחים , לא מקדמת את הדיון, אלא רק מכפילה אותו: במקום לדון בנושא המקורי, יש לדון בשני נושאים שונים: האם המשל נכון כשלעצמו, והאם המשל מתאים לנמשל. לכן, עדיף לא להשתמש במשלים מסוג זה, אלא לדבר ישר לעניין.