דשן = החומרים הבונים את הגוף

קוד: דשן= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

בלשון ימינו, דֶּשֶׁן הוא מזון לצמחים. אולם מילונאי המקרא (ראו למשל בקונקורדנציות של אבן שושן ושל שבי"ל, וכן בפירושי מצודת ציון)פירשו שהוא מילה נרדפת ל שֶׁמֶן. מהי המשמעות המדוייקת?

1. ישנם פסוקים שמתאים להם הפירוש שמן, למשל:

2. אולם ישנם פסוקים שבהם דשן ושמן/חֵלֶב נזכרו כשני דברים שונים, למשל:

לפי מלבי"ם: "שמן מציין שמנונית דוקא, ודשן מציין כח הלחות השרשי המעמיד החי או הצומח על בריאותו. האיש השמן עטיניו מלאו חֵלֶב ( איוב כא24), והאיש הדשן עצמותיו מלאו עלומיו ( איוב כ11). ובא על הדשן מדברים הנשרפים, שנפרדו כל חלקי הדשן המורכב, ונשאר רק יסוד העפר, על-דרך שרש סקל, שמשמשים דבר והפוכו" (מלבי"ם על ישעיהו ל23, ביאור המילות ).

כלומר, דשן מציין את כלל החומרים האורגניים המזינים ובונים את הגוף - גם שומנים, אבל גם חלבונים ופחמימות.

פירוש זה מתאים למשמעות המקובלת בימינו, שלפיה דִּשּוּן הוא הזנה בשפע, ואדם דָּשֵׁן הוא אדם שבע, בריא ומוזן היטב:

3. דָּשֶׁן הוא גם מה שנשאר מגוף חי, לאחר שהוא נשרף, כגון, מה שנשאר מהקרבנות לאחר שהם מועלים על המזבח:

וממשמעות זו נוצר גם פועל דִּשֵּן, שמשמעו "הסיר את הדשן" (כמו שהפועל "שֵרֵש" משמעו "הוציא את השורש"):

שבי"ל בקונקורדנציה הפריד לשתי משמעויות: "דשן1 = ענינו שומן, ועמו "ודישון" = מין חיה טהורה"; "דשן2 = שם "דשן", והוא אפר בשר ועצמות הנשרפים, והנגזר ממנו". אולם לפי פירושנו, שתיהן נובעות ממשמעות אחת.

תגובות