לנהל את המשפט בתבונה

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ח    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   סיכום 
ח16 בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ, וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק.

 סגולות

"- בעזרתי שרים יצליחו לבצע את משרתם, והשופטים הפועלים בצדק יהיו נדיבים (מרוממים ונכבדים), כי יסבירו בתבונה את פסק הדין כך שכולם ייווכחו בצדקתו."

 מצודות

בי (על-ידי) שרים יעטו שררה וממשל, ותתקיים ממשלת הנדיבים שבכל השופטים, כי כאשר ילכו בחוקות התורה תימשך ממשלתם.


 הקבלות

זמן קצר אחרי ששלמה המלך עלה לשלטון, הוא ניצב בפני מבחן מנהיגות ראשון: שתי נשים באו אליו עם ילד כדי שיפסוק מי משתיהן האם האמיתית. אפשר להניח שהמשפט הזה התפרסם ומשך תשומת-לב רבה. לכל אחת מן הנשים היו תומכים. כל פסק-דין שהמלך היה מוציא, היה עלול לעורר עליו את תומכיה של האישה האחרת ולפגוע במעמדו.

אבל שלמה זכה בבינה, מלכים א ג9: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע". בכוח הבינה, הוא הצליח גם לשפוט בצדק, וגם להישאר נדיב - נעלה ומרומם בעיני הציבור, מלכים א ג28: "וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ, וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" (פירוט).

השופט הנבון יודע לא רק לשפוט בצדק, אלא גם להסביר בתבונה את פסק הדין כך שכל השומעים יראו שהוא צודק.

קשר בין חכמה לצדק נמצא גם בפסוקים קודמים בפרק, משלי ח8: "בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי, אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ" (פירוט).

 דקויות

ונדיבים כל שופטי צדק

נדיבים הם אנשים נכבדים ומורמים מעם, כמו השרים והרוזנים; לפי ההקבלה לפסוק הקודם, היה ראוי לכתוב "ונדיבים ישפטו צדק"; מה משמעות התחביר המוזר של המשפט?

1. הפסוק מתייחס לשלוש קבוצות שונות - שרים, נדיבים, וכל השופטים בצדק - כולם צריכים לפעול בחכמה כדי להצליח בתפקידם (ר' אליהו שץ);

- אולם, לפי פירוש זה, האות ו אינה במקומה, והיה ראוי לכתוב "בי שרים ישורו, נדיבים, וכל שופטי צדק".

2. הפסוק מתייחס לשופטים העליונים ושרי המשפטים, שהם צריכים במיוחד להשתמש בבינה - "על-ידי תתקיים ממשלת השרים והנדיבים שבכל השופטים" (מצודות).

- אולם, לפי פירוש זה, המילה "נדיבים" אמורה להיות נסמכת, והיה ראוי לכתוב "וכל נדיבי שופטי צדק" או "ונדיבי כל שופטי צדק".

3. המילה "נדיב" היא הנשוא של המשפט, ומשמעותו היא "באמצעות הבינה, שופטי הצדק יוכלו להתרומם ולהיות נדיבים ונכבדים". בדרך כלל אומרים "אל תהיה צודק - היה חכם"; אבל הבינה מאפשרת לאדם להיות גם צודק וגם חכם - גם לשפוט בצדק, וגם לזכות לכבוד ושלטון: "בעזרתי יזכו השרים להחזיק במשרתם לאורך זמן; בעזרתי, מרוממים ונכבדים יהיו השופטים בצדק". השופט הנבון יודע להסביר בתבונה את פסק הדין, כך שכל השומעים ייווכחו שהוא צודק, וכך יחלקו לו כבוד.

 פרק ח    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות