אישה מוכשרת וחרוצה יכולה להפוך למלך את בעלה

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28 
יב4 אֵשֶׁת חַיִל - עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו - מְבִישָׁה.

 סגולות

אשה העושה חיל בפעולותיה, חרוצה ומוכשרת, מביאה לבעלה כבוד ואושר כמו עטרת (כתר מלוכה);    אולם אשה מבישה, עצלה וחסרת-כישרון, גורמת לבעלה תחושה של ריקבון בעצמות - השפלה וקנאה.

 מצודות

אשת חיל עטרת בעלה - בעלה מתפאר במעשיה;   והאשה שנמצא בה כל דבר בושה - היא לבעלה כרקבון בעצמותיו.


 הקבלות

1. השיר אשת חיל (משלי לא10-31) הוא הרחבה של הרעיון המובע בפסוק זה.

2. הקשר בין עטרת לבין נישואין נרמז גם ב שיר השירים ג11: "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ".

בפירוש 1 הקנאה היא של האיש, ובפירוש 2 הקנאה היא של האשה; בשני המקרים הקנאה גורמת לחיי הנישואין להירקב.   הפתרון נמצא בתחילת הפסוק שקראנו למעלה, משלי יד30: "חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא" - לב שמרפה ועוזב את רגשי הקנאה מביא מרפא גם לחיי הנישואין, ומאפשר לאיש ואשתו לחיות טוב ביחד, בראשית ב24: "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (פירוט).

ראו: פסוקים נוספים על עצמות בספר משלי

 דקויות

בפסוק שתי צלעות מנוגדות, וניתן לפרש את ההקבלה ביניהן בשתי דרכים:

1. על-פי הפשט, ההקבלה היא מוצלבת (כיאסטית):
* אשת חיל - לעומת מבישה;
* עטרת בעלה - לעומת רקב בעצמותיו.
אשת חיל היא אישה חרוצה ומוכשרת, היודעת לנהל חיל - משפחה גדולה ורכוש רב (ראו למשל בראשית מז6. תכונותיה של אשת חיל מפורטות במשלי לא);   ולעומתה מבישה היא עצלה וחסרת-כישרון (כמו הבן המביש שנזכר במשלי י5).

עטרת היא כתר, תכשיט המציין כבוד ושררה;   ולעומתו רקב עצמות הוא מחלת-גוף הנובעת ממתח נפשי, כעס (חבקוק ג16) וקנאה (משלי יד30).    אשת חיל מביאה כבוד לבעלה, כי בזכות עבודתה בעלה יכול להתפנות לעסוק בצרכי הציבור, משלי לא23: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ, בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ" (פירוט), ולזכות בעטרת של מנהיגות;      לעומתה, אישה מבישה אינה מסייעת לבעלה בפרנסת המשפחה, ועצמותיו נרקבות כתוצאה ממתח, דאגות פרנסה וקנאה באחרים המצליחים יותר ממנו.

עטרת מסמלת גם הגנה ושמירה - כמו חומה אשר עוטרת, מקיפה ומגנה על העיר מבחוץ;   ורקב עצמות מציין גם חולשה פנימית, כמו ריקבון של עץ, שעניינו בלייה ניוון והרס פנימי(ישעיהו מ20, איוב יג28).

אשת חיל נותנת לבעלה בטחון כלכלי, בזכותה הוא מרגיש מוגן ורגוע; אולם אשה מבישה גורמת לכך שכל פרנסת המשפחה תלויה רק בבעלה, ועצמותיו נחלשות ונשחקות.

ר' יונה מדגיש, שהפסוק "בא להזהירך לחקור היטב ולהישמר כפי יכלתך מקחת אישה מבישה, ולא תחמוד כסף וזהב עליה ולקחת לך" (ר' יונה): לא לקחת אישה בת-עשירים ומבישה (עצלה), כי אישה כזאת - גם אם תביא עמה הרבה כסף - תבזבז את הכל בעצלותה. אלא לקחת אישה חרוצה ומוכשרת, היודעת לעשות חיל (רכוש) בעצמה.

קהל-היעד של הפסוק הוא ציבור התלמידים בבית-הספר, שהיו רובם גברים, ולכן הפסוק נותן עצה לגברים.

2. על-דרך הדרש, אפשר לפרש את הפסוק כתקבולת ישרה:
* אשת חיל - לעומת רקב עצמות;
* עטרת בעלה - לעומת מבישה.
אשת חיל היא אישה חזקה וחרוצה, ורקב עצמות היא אישה שעצמותיה חלשות ורקובות מרוב קנאה (משלי יד30). אשת חיל עובדת בעצמה וקונה לעצמה את מה שהיא רוצה, אבל זו שאינה אשת-חיל יכולה רק לקנא במה שיש לנשים אחרות.     האשה היא עצם מעצמיו של בעלה, בראשית ב23: "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (ר' יונה), ולכן כאשר האישה מקנאת זה רקב בעצמותיו שלו.

אישה שעצמותיה רקובות מקנאה גורמת לבעלה להתנהג בצורה מבישה ומושחתת כדי שיביא לה את מה שיש לחברותיה, כמו בעמוס ד1: "פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן, הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים, הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם 'הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה'".   אולם אשת חיל אינה מקנאת באחרות וכך מאפשרת לבעלה להיות צדיק ולזכות לחיי העולם הבא שבו "צדיקים יושבים, ועטרותיהם בראשיהם, ונהנים מזיו השכינה" (בבלי ברכות יז.).

3.  אשת חיל נמשלת רק לעטרת, שהיא תכשיט חיצוני, בעוד שאישה מבישה נמשלת לרקב בעצמות, שהיא מחלה פנימית. היה אפשר לפרש, שהניגוד המדוייק לתואר מבישה הוא לא אשת חיל אלא אשה משכלת (ראו מביש = לא משכיל); המשמעות המדוייקת של אשת חיל היא "אישה שיש לה חַיִל (= עושר)"; בפסוק אחר נאמר (משלי יט14): "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, ומה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" (פירוט), כלומר, ההצלחה של האישה היא בידי ה', האדם לא יכול לבחור "אישה משכלת"; הוא יכול לבחור אשת חיל = אישה עשירה, אבל אשת חיל עלולה גם להיות מבישה - והכתוב מזהיר את האדם, שלא יבחר אישה עשירה וחסרת-כישרון, כי העושר של האישה ייתן לו רק עטרת חיצונית, אבל הטיפשות שלה תהיה כמו רקב פנימי בעצמותיו.

- אולם, למרות שהמשמעות המילולית של אשת חיל היא "אשת עושר", הביטוי אשת חיל בלשון המקרא מציין גם אישה מוכשרת, חרוצה, חכמה וטובה, כמו במשלי לא10: "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ", וברות ג11: "וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי כָּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ כִּי יוֹדֵעַ כֹּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ"; ולכן לא מסתבר שתהיה אשת חיל שהיא גם מבישה.

 פרק יב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות