מאבק בהסתה

קוד: ביאור:משלי יב6 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28 
יב6 דִּבְרֵי רְשָׁעִים אֱרָב דָּם, וּפִי יְשָׁרִים יַצִּילֵם.

 סגולות

דיבורים של רשעים מסיתים את שומעיהם לארוב ולשפוך דם (לרצוח);    אולם דברי פיהם של ישרים מרגיעים את האוירה ומצילים את קרבנות ההסתה.

 מצודות

דברי רשעים לארוב על דם נקי בעדות שקר;   ופי ישרים יצילו את הנידונים, כי ירבו לחקור עד יוכחשו זה מזה.


 הקבלות

דיבור שהורג נזכר גם בפסוקים נוספים, למשל משלי יב18: "יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא" (פירוט)

 דקויות

הכל דיבורים?

מה הם דברי הרשעים שנזכרו בפסוקנו? מה הקשר בין דיבורים לבין ארב-דם?

1. דברי רשעים הם דיבורי הסתה לרצח ואלימות, הקוראים לשומעיהם לארוב ולשפוך דם (דם הוא משל לחייו של אדם שנרצח), כמו החטאים במשלי א11: "אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ, נֶאֶרְבָה לְדָם, נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם" (פירוט).

2. דברי רשעים הם עדות שקר במשפט, הגורמת לאדם חף מפשע להתחייב בעונש מוות, ונמשלת לאדם האורב לזולת ומפתיע אותו ושופך את דמו.

3. דברי רשעים הם דיבורים שהרשעים מדברים בינם לבין עצמם, כאשר הם מתכננים לארוב ולשפוך דם (ר' יונה).

4. ועל-דרך הדרש, דברי רשעים הם כתבות של עיתונאים, האורבים לאנשי-ציבור, תופסים אותם במצבים מביכים ומלבינים את פניהם ברבים - הלבנת-פנים אשר נמשלת לשפיכות-דמים.

מיהם הישרים?

ניתן לפרש את התואר ישרים בארבע דרכים, בהתאם לארבעת הפירושים למעלה:

1. הישרים הם אנשי שלום, ההולכים בשלום ובמישור עם הזולת  (מלאכי ב6). הם מדברים דברי הרגעה ופיוס, "מיישרים" את ההדורים, וכך עוצרים את ההסתה ומצילים את קרבנות ההסתה.

2. הישרים הם עדי-אמת הבאים להזים או להכחיש את עדי השקר, וכן שופטים החוקרים את עדי השקר וחושפים את שקריהם ומצילים את הנדונים (מצודות, רש"י פירוש שני).

3. הישרים הם אנשים החושפים את מזימותיהם של הרשעים וכך מצילים את קרבנות המזימה (רש"י פירוש ראשון, ר' יונה).

4. הישרים הם אנשי-ציבור שהרגילו את עצמם לדבר תמיד דברי שלום ואמת. כל דבריהם מחושבים, אין להם "פליטות פה" ואי אפשר "לתפוס אותם במילה". הפה שלהם מציל אותם ממארבים של עיתונאים.

 פרק יב    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות