פיתויי הגברים החטאים

קוד: ביאור:משלי א11 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
א11 אִם יֹאמְרוּ 'לְכָה אִתָּנוּ, נֶאֶרְבָה לְדָם, נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם;

 סגולות

- גם אם יאמרו לך: "לך איתנו ותהיה חלק מהחבורה המלוכדת שלנו!"; "אנחנו עומדים לצאת למארב מסעיר, להסתתר ולהתנפל על מישהו ולשפוך דם!";    "אנחנו מצפינים, מסתירים זה את זה ושומרים זה על זה! אמנם הקרבן הוא נקי (חף מפשע), אבל אל תדאג, יהיה בסדר, אנחנו נצא מזה חינם בלי עונש!".

 מצודות

אם יאמרו "לכה אתנו,   נארבה (נשב במארב) לשפוך דם,   נצפנה (נסתר) לארוב על דם נקי, לשפוך חנם על לא חמס בכפו".  (וכפל הדבר במילים שונות, כדרך המליצה ולהתמדת הפתוי).


 עצות

כדי להינצל מחוטאים, יש לדעת את הטיעונים שבהם הם משתמשים כדי לפתות את האדם להצטרף אליהם. הפסוק שלנו רומז לכמה סוגים של פיתויים:

לכה איתנו - פונה לצורך של האדם בשייכות. הפיתוי חזק במיוחד עבור נערים ממשפחות הרוסות, שמתפתים להצטרף לכנופיות רחוב. הצטרפות לכנופיה נותנת להם תחושה שיש להם משפחה גדולה וחזקה. תחושת השייכות הזאת כל-כך חשובה להם, עד שהם יהיו מוכנים אפילו לשדוד ולרצוח כדי לשמור עליה.

נארבה לדם - פונה לצורך של האדם בריגוש ואתגר; אותם נערי רחוב, ללא משפחה וללא מסגרת, עלולים להימשך לכנופיות שמציעות להם "אתגרים" של מארב ורצח.

צפן = שמר או הסתיר;   נצפנה = נסתיר את עצמנו במארב, ונשמור זה על זה. המארבים נעשים בסתר, אבל מעבר לזה - מנהיגי הכנופיה מבטיחים לנער שהם יסתירו זה את זה וישמרו זה על זה; הם פונים לצורך שלו בהגנה.

נקי חינם = פטור מעונש שלא בצדק (ראו "דקויות"). החטאים משכנעים את הנער, שהקרבן שלהם אינו באמת צדיק. הוא אמנם יצא נקי במשפט, אבל זה חינם - הזיכוי שלו אינו מוצדק, ולכן "מגיע לו שנארוב לו ונשפוך את דמו". בכך הם פונים לצורך של האדם בעשיית צדק.

המילה חינם יכולה להיחשב גם כפיתוי מסוג אחר, הפונה לצורך של האדם במתנות. אנשי שיווק רבים משתמשים בפיתוי הזה, כי הם יודעים שאם הצרכנים יקבלו מתנה קטנה, הם יהיו מוכנים לשלם סכום גדול הרבה יותר עבור מוצר שהם בכלל לא צריכים; אנשים המודעים לפיתוי נמנעים לקבל כל מתנה שהיא מאנשי שיווק, כמו שנאמר במשלי טו27: "עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע, וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה". מטרת הקטע, לפי זה, היא להזהיר את הנער מפני דברים שמקבלים כביכול ב"חינם", שכן "ארוחת חינם עולה ביוקר".

 הקבלות

מה זה חינם?

המילה חינם נזכרת בכמה פסוקים ורומזת לכמה משמעויות.

מצד אחד, המילה היא חלק מדברי-הפיתוי של החוטאים:

1. הם מבטיחים חופש ללא מעצור, כמו בשמות כא2: "וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם".   הם אומרים "אל תדאג, אתה לא תיתפס, אתה תצא מהמארב חופשי ובחינם - ללא עונש וללא תגמול".   בפסוק הבא הם מסבירים איך זה יקרה - הם יבלעו את הקרבנות כשאול חיים ולא ישאירו מי שינקום את דמם (ע"פ דעת מקרא).

2. הם מבטיחים אוכל ללא תשלום, כמו בבמדבר יא5: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם, אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים". המילה מתקשרת לפסוק הבא: "חינם, נבלעם כשאול חיים...". השודדים מבטיחים לנער ארוחת-חינם - נבלע את כל רכושם ונרויח הרבה רכוש ללא תשלום.   ראיה לפירוש זה בפסוק 17: "כי חִנָּם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף" - "כל ציפור שרואה אוכל על הרשת חושבת שהיא מקבלת אוכל בחינם, אך למעשה זה יעלה לה בחייה".

מצד שני, המילה היא חלק מדברי-האזהרה של המורה:

3. הוא מזהיר ששפיכת דם של אדם נקי (אף מפשע) היא מעשה נפשע ללא כל הצדקה, כמו במשלי ג30: "אַל תרוב[תָּרִיב] עִם אָדָם חִנָּם, אִם לֹא גְמָלְךָ רָעָה" (פירוט).

4. הוא מזהיר שהניסיון להמית אדם חינם לא יצליח.   הרי גם שאול המלך שנא את דוד ורצה להרגו. יהונתן בנו הוכיח אותו ואמר, שמואל א יט5: "וְלָמָּה תֶחֱטָא בְּדָם נָקִי לְהָמִית אֶת דָּוִד חִנָּם?!".  בסופו של דבר, שאול לא הצליח להרוג את דוד - דווקא שאול הוא זה שמת, ודוד עלה לשלטון במקומו.   אז אם שאול המלך, עם צבא של אלפי אנשים, לא הצליח - קל וחומר שכנופיית השודדים, המציעה לך להצטרף אליה, לא תצליח, אלא רק תיפול ותפיל את כל מי שיצטרף אליה.

 דקויות

מה כל כך מפתה במארב לאדם נקי?

החטאים מנסים לפתות את הנער במילים לכה איתנו, נארבה לדם. אבל האם זה באמת כל-כך מפתה?! האם אדם מן היישוב יתפתה להצטרף לכנופיית שודדים ההולכים לשפוך דם? ומה כל-כך מפתה בכך שהאדם הוא נקי?   כמה תשובות:

1. הפסוק אכן אינו מכוון לאנשים נורמטיביים. הוא מכוון לנערי רחוב, המחפשים התלהבות וריגושים. עבורם, הצטרפות לכנופיה היוצאת למארבים אלימים אכן מהווה פיתוי (כמו צעקת-הקרב הידועה: "רוצים לראות דם!").     העובדה שהקרבן נקי כשלעצמה אינה מפתה, אבל היא נזכרת כדי לומר "למרות שהקרבן הוא נקי וחף מפשע, אנחנו נצא מזה חינם, בלי עונש" (ע"פ דעת מקרא). ייתכן גם שהמשפט הוא תקציר של שיחת-השכנוע בין החטאים לנער; הם אומרים "נארבה לדם של פלוני", הוא אומר "אבל הוא נקי!", והם עונים "אל תדאג, לא יתפסו אותנו, אנחנו נצא לחופשי חינם" (ראו "הקבלות").

2. על-דרך הדרש, המילה נקי משמעה: פטור מעונש, כמו בשמות כא19: "וְנִקָּה הַמַּכֶּה" ובשמות כא28: "וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי" (פירוט).   נקי הוא לא בהכרח צדיק או חף מפשע, הוא מה שנקרא בימינו "לא שפיט", אי אפשר להעניש אותו.    הוא אמנם פטור מעונש, אבל אבל הפטור הזה הוא חינם - הוא לא מוצדק.    אם כך, הביטוי נקי חינם משמעו: אדם שקיבל פטור מעונש ללא הצדקה. חבורת השודדים מציגה את עצמה כמחתרת אידיאולוגית, שמטרתה לקחת את החוק לידיים ולהרוג אנשים שמערכת המשפט שיחררה ללא הצדקה.

- אולם, צירוף המילים "דם", "נקי" ו"חינם" רומז בבירור לרצח של אדם חף מפשע, כמו בדברים יט10: "וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ" ובשמואל א כה31: "וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵב לַאדֹנִי וְלִשְׁפָּךְ דָּם חִנָּם" ועוד.

3. דם משמעו גם כסף, כמו בביטוי "דמי חנוכה". השודדים מפתים את הנער לארוב כדי להרויח הרבה כסף, כפי שהם אומרים גם בפסוק הבא.

- אולם, המשמעות דם=כסף אינה מופיעה בלשון המקרא. היא מופיעה רק בלשון חז"ל, ויש אומרים שמקורה ביוונית (תמר עילם-גינדין).

4. הפסוק אינו ציטוט מדברי הפיתוי של החטאים, אלא דבריו של המורה.  החטאים אומרים רק "בוא נצא לשוד כדי להרוויח כסף".   אבל המורה מודיע לנער מה מסתתר מאחרי הפיתוי הזה - מסתתרת כאן מזימה לשפוך דם נקי, וזה חינם - ללא הצדקה (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 243; וכן רש"י, מצודות).   כך אפשר לפרש גם במשלי ט17: "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם" (פירוט): הפסוק אינו ציטוט מדברי הפיתוי של אשת הכסילות, אלא דבריו של המורה המודיע לנער מה מסתתר מאחרי הפיתוי (ע"פ נריה קליין).

- אולם, לדעתי סביר יותר שהמורה משתמש במילים של החטאים עצמם, שהרי המשפט נאמר בסגנון של דיבור ישיר, כמו ציטוט.    ועוד: הרי מטרתו של המורה היא להזהיר את הנער מפני פיתויים (כמו שהוא פותח את דבריו: "אם יפתוך חטאים - אל תבא"), ולשם כך עליו לתאר את הפיתויים כפי שהם, באותן מילים שהנער שומע מפי החטאים ברחוב, כדי שהנער יידע לזהות את הפיתויים ולהיזהר מהם.

5. הפיתוי הוא ציטוט מדוייק מדברי החטאים, והוא מכוון דווקא לאדם צדיק וישר! החטאים אומרים "אנחנו הולכים לשדוד אדם חף מפשע, ואם הוא יגלה אותנו ויתנגד לנו אנחנו מוכנים גם לשפוך את דמו, אין לנו שום עכבות מוסריות.   אבל אתה הרי אדם מוסרי ורוצה למנוע שפיכות דמים. אם תצטרף אלינו, תוכל לעזור לנו לשדוד את האדם הנקי בלי להתגלות, וכך לא יהיה צורך בשפיכות דמים" (ע"פ פירוש אור החיים על הפסוק).   הפיתוי כאן הוא מוסרי: בוא תצטרף אלינו לשוד, כדי למנוע רצח!     ספר משלי חושף את הכוונה האמיתית שלהם: הם לא באמת רוצים להימנע משפיכות דמים - להיפך - המטרה העיקרית שלהם היא לשפוך דם במהירות, עם כמה שפחות התנגדות מאנשים טובים ואיכפתיים כמוך. כשאתה מצטרף אליהם, אתה נותן להם לגיטימציה.

לא רק שודדים פרטיים נוהגים כך, אלא גם ממשלות, המעוניינות לשדוד את הציבור או חלק ממנו, מנסות לגייס לשירותן אנשים טובים שישמשו להן כעלה-תאנה (שמעתי מהר"י שליסל).
 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות