השוחד נכנס לעיניים

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יז    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28 
יז8 אֶבֶן חֵן הַשֹּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיו, אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּיל.

 סגולות

השוחד הוא כמו אבן חן צבעונית המונחת בתוך עיניו של בעליו מקבל השוחד;   אל כל מקום שהוא פונה, הוא מסתכל ורואה את המציאות בצבע של אותה אבן, והשכל שלו יצליח רק למצוא נימוקים שיעזרו למשחד להשכיל (להצליח) במשפט.

 מצודות

השוחד הוא בעיני בעליו המקבלם כאבן המסוגל להרבות חן הנושאו, כי כמו כן ישא הנותן חן בעיני המקבל, ואל כל אשר יפנה ישכיל למצוא טעם וראיה להצדיק את הנותן.


 הקבלות

שוחד הוא דבר רע; אם כך, מדוע החכם מכנה את השוחד בכינוי חיובי אבן חן? המפרשים הציעו כמה תשובות:

1. "כשהאדם בא לפני הקב"ה ומפייסו בדברים ושב לו, אבן חן ומרגליות היא בעיניו: אל כל אשר יפנה ישכיל - בכל מה שיבקש ממנו מצליחו" (רש"י), כלומר - ה"שוחד" כאן אינו כסף שנותנים לשופט, אלא דברי פיוס ותשובה שבהם האדם מתרצה אל ה'.

- אולם, קשה למצוא עדויות למשמעות מיוחדת זו של המילה "שוחד";

- ובנוסף לכך, גם על ה' נאמר, דברים י17: "לֹא יִקַּח שֹׁחַד" (פירוט)!

---- חכמי המדרש (מדרש תהלים יז ב) תירצו, שה' אינו לוקח שוחד כשהאדם נדון על מעשיו בעולם האמת, אבל ה' דווקא כן לוקח "שוחד" (של תשובה ותפילה וצדקה) בעולם הזה.

2."אבן חן - יש אבני יקר המרבים חן למי שנושאם. ואמרו שכן סגולת המרגליות" (מצודת ציון). כמו שאבן-חן מיפה את הנושא אותה, כי היא יפה, כך מיפה השוחד בעיני מקבלו, את הנותן, וגורם למקבל להצדיק וליפות את מעשי הנותן (יעל). ויש שפירשו שהכוונה ל"קריסטל", אבן שייחסו לה תכונות פלאיות, ובאותו אופן, השוחד משפיע באופן פלאי על שיקול דעתו של השופט. אל כל אשר יפנה ישכיל - בכל מקום שהוא הולך, השכל שלו חושב על אותו אדם שנתן לו את השוחד, ומהפך בזכותו (ע"פ הרב מוצפי).

- אולם, אבן חן בדרך-כלל מייפה את האדם שמחזיק אותה ולא את מי שנותן אותה.

3. לכן נראה לי, ש"בעליו" של השוחד אינו האיש שנתן את השוחד, אלא השופט שקיבל אותו: השוחד הוא כמו אבן-חן = אבן יפה וצבעונית, שנמצאת בעיני בעליו = בתוך העיניים של השופט; לכל מקום שאליו השופט יפנה ויסתכל - הוא יראה את המציאות דרך האבן, בצבע של האבן; וכל דבר שיראה - יתפרש בעיניו באופן שיעזור לנותן להשכיל ולהצליח במשפט (השכיל = הצליח בחכמה; אל כל אשר יפנה השופט - ישכיל הנותן, או אל כל אשר יפנה השופט - ישכיל השופט למצוא נימוקים לטובת הנותן); וכמו שנאמר בתורה, דברים טז19: "... וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים..." (פירוט). (לאחר שכתבתי פירוש זה ראיתי פירוש דומה מאד בדברי רמ"ד ואלי, בפירושו האחרון על הפסוק).

ואולי הפסוק נאמר בציניות (כמו פסוקים אחרים בתנ"ך), כתשובה לשופטים האומרים "השוחד לא ישפיע עליי, אני אקח שוחד ואשפוט בצדק"; הפסוק אומר להם "השוחד ייכנס לכם לעיניים"...

תגובה / רמי ניר, 1.7.07: "בעליו של שוחד - לא קיבל שוחד... אמנם "אבן החן" מתאימה היא להיות "שוחד", אלא אם "אבן חן" זו נקנתה בכספו של אדם, ובחכמתו זו "אל כל אשר יפנה ישכיל", כי לא ל קח שוחד, ולכן הפך "חכם זה" (קונה האבן) להיות בעלים של אותו "שוחד", והוא יוצא נקי"
 פרק יז    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות