בראשית כה34: "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים; וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה
".
אחת המסקנות שאפשר להסיק מהסיפור היא, שמסוכן מאד לקבל החלטות כשרעבים.
כשאדם רעב לאוכל, המוח שלו "מתוכנת" לְעֵשָׂות רק דבר אחד - להשיג אוכל במהירות האפשרית; הוא לא מסוגל לחשוב לטווח ארוך. כתוצאה מכך, הוא עלול לקבל החלטות שגויות.
הנה כמה דוגמאות למקרים שבהם האוכל עלול להשפיע לרעה על שיקול הדעת:
- מזמינים אֶתכם למצגת שיווקית כלשהי המלווה בסעודה דשנה; כדי שתוכלו "לנצל" כראוי אֶת הסעודה, אתם לא אוכלים לפני המצגת, מגיעים רעבים, חושבים כל הזמן על האוכל שמחכה לכם, ומהנהנים לכל הדברים שהמרצה אומר במהלך המצגת... יום לאחר מכן, אתם "מגלים" פתאום שקניתם דבר שאתם בכלל לא צריכים, בעשרות אלפי שקלים - בערך פי 100 ממחיר של סעודה טובה במסעדה...
- יש מפעלים שבהם משקיעים הרבה באיכות של ארוחת הצהריים. עובד שבא למפעל לביקור, ומקבל גם ארוחת צהריים, כל כך מתפעל מאיכות המאכלים, שהוא מוכן לעֵשָׂות הכל כדי להתקבל לעבודה, כגון גם להתפשר על שכר או לוותר על הסכם העסקה מסודר.
- אדם ההולך לקניות בסופר כשהוא רעב, קונה הרבה יותר מאדם שבע - הרעב משפיע על שיקול הדעת וגורם לו לקנות גם דברים שהוא לא צריך; לכן, יועצים כלכליים רבים ממליצים לאכול לפני שיוצאים לקניות.
- ואני מוסיף: לאכול לפני כל החלטה שמקבלים, לא לקבל שום החלטה חשובה "על בטן ריקה".
בלשון ימינו, הצירוף "נזיד עֲדָשִׁים" הפך לביטוי המציין ויתור גדול שנובע מתוך רעב, ויתור על העתיד לטובת ההווה; מקור הביטוי הוא בפסוקנו.
פסוקים דומים
בספר משלי:
-
משלי טז26: "
נפש עמל עמלה לו, כי אכף עליו פיהו
" (פירוט)
-
משלי כג21: "
כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ, וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה
"