קוד: אהב חכמה= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
אַל תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ, אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ"
אֲנִי [אֹהֲבַי]ה אֵהָב, וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי" (פירוט)
לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא" - החכמה היא המדברת בפרק זה;
אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת, וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר"
אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן" (פירוט)
גם למושג חכמה בתנ"ך ישנן שתי משמעויות שונות (פירוט): א. כישרון ללמוד, ב. כישרון ללמד.
לפי זה ניתן לפרש את המושג
אהבת חכמה בשתי דרכים:
המושג אהבת חכמה קיים גם ביוונית:
אהבה =פיל,
חכמה =סופיה,
אהבת חכמה =
פילוסופיה. המושג מבטא ענוה: האדם אינו יכול להגיד שהגיע למעלתו של "חכם" אלא רק שהוא "פילוסוף", אוהב חכמה, שואף להיות חכם.