איש אוהב חכמה ישמח אביו, ורועה זונות יאבד הון

קוד: ביאור:משלי כט3 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: אראל

אל:

משלי כט3: "אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן"

איש אשר אוהב ללמוד חכמה ישמח את אביו כי ילמד ממנו את חכמתו וערכיו;   ולעומתו, בן המתרועע עם נשים זונות וחושב רק על הנאה מיידית יאבד את ההון שיורישו לו הוריו.

עצות

1. חנכו ילדיכם לאהבת חכמה

אחת התכונות שהורים צריכים לפתח אצל ילדיהם היא אהבת החכמה - הרצון העז ללמוד עוד, והמחוייבות כלפי מה שלומדים.

חכמה = לימוד מאחרים;   איש אוהב חכמה = הרוצה להתקרב לחכמה וללמוד אותה מתוך מחוייבות;   איש אוהב חכמה ישמח אביו - כי הדבר המשמח ביותר את האדם הוא שיש מי שמוכן ללמוד ממנו, יש לו למי להעביר את חכמתו;  בן חכם ישמח אב.

רועה = מתרועע, מתחבר, מצטרף לעדר;   זנות = קשר ללא מחוייבות;   רועה זונות = ילד שאינו אוהב חכמה, אינו מחוייב לעקרונות שלמד מהוריו, ועלול להפנות את כוח האהבה שבנפש שלו לנשים זונות, המציעות לו קשר זמני ללא מחוייבות לעקרונות.   ילד כזה יאבד הון = יאבד את רכושם החומרי של הוריו כי יבזבז אותו על אתנן, ויאבד את רכושם הרוחני של הוריו כי לא ירגיש מחוייבות כלפיו.

2. זו נאה וזו אינה נאה

בתלמוד בבלי (עירובין סד.)מסופר על ויכוח בין רב נחמן לבין רבא, והנה הוא לפניכם, בתרגום לעברית:

• אמר רב יהודה אמר שמואל: 'אפילו שכירו ואפילו לקיטו - נותן עירובו ודיו' (רב יהודה אמר הלכה כלשהי בדיני עירוב). אמר רב נחמן: 'כמה מעולה הלכה זו!'".
  
• אמר רב יהודה אמר שמואל: 'שתה רביעית יין - אל יורה' (רב יהודה אמר הלכה אחרת, בדיני שתיית יין). אמר רב נחמן: 'לא מעולה הלכה זו, שהרי אני, כל עוד אני לא שותה רביעית יין, דעתי אינה צלולה'.
  
• אמר לו רבא: 'מדוע אמר כבודו כך? והרי אמר רב אחא בר חנינא: מהו שכתוב (משלי כט) ורועה זונות יאבד הון? - כל האומר 'שמועה זו נאה' ו'זו אינה נאה' - מאבד הונה של תורה!
• אמר לו רב נחמן: 'אני חוזר בי'.

לדברי רב אחא בר חנינא, אסור להגיד על שמועות של הלכה, העוברות במסורת, "זו נאה וזו אינה נאה".

שתי שאלות יש לשאול על דבריו של רב אחא בר חנינא:

א. מה הקשר בין הפסוק שלנו לבין המסקנה שהסיק ממנו ר' אחא? והרי הפסוק מדבר על נשים זונות ולא על הלכות?!

ב. האם באמת אסור לאדם לבחון הלכות בשכלו?! והרי כל התלמוד מבוסס על לימוד ביקורתי, שבו הלומד בוחן רעיונות ומחליט איזה מהם אמיתי ואיזה שקרי!

1. ייתכן שהרעיון המרכזי בפסוק הוא, ההתבוננות החיצונית והשטחית על המציאות:

• אדם נעשה רועה זונות = מתרועע עם זונות, משום שהוא מתפעל מהחיצוניות שלהן - מהיופי שלהן - שנותן לו הנאה רגעית; הוא לא חושב לטווח ארוך, ולכן מאבד הון.
• כך גם אדם שאומר "שמועה זו נאה, וזו אינה נאה" - הכוונה לאדם ששופט דברים שהוא שומע רק לפי היופי החיצוני שלהם, אינו טורח להתעמק בהם ולהבין את הסיבה שבגללה הן נאמרו, ולכן "מאבד הונה של תורה".

2. וייתכן שהרעיון המרכזי בפסוק הוא חוסר-המחוייבות:

• אדם נעשה רועה זונות משום שהוא מחפש קשר ללא מחוייבות. הוא אינו מנסה לבנות משפחה, אינו חושב לטווח ארוך ולכן מאבד הון.
• כך גם אדם שאומר "שמועה זו נאה, וזו אינה נאה" מעוניין להיות קשור אל התורה בקשר ללא מחוייבות. הוא רוצה לקחת מהתורה רק את הדברים שמוצאים חן בעיניו, אינו מוכן להשקיע ולהתאמץ כדי להבין את הדברים שנראים לו קשים ומוזרים, ולכן "מאבד הונה של תורה".

3. מותר לבחור להתמקד בתחומי-לימוד מסויימים, אבל אסור לפסול תחומים שלמים בתלמוד רק בגלל שאינם מוצאים חן בעינינו (הרב אהרן ליכטנשטיין).

4. אסור להפוך חלק אחד בתורה לעיקר, וחלק אחר לטפל (הרמ"מ מליובאביטש). 

5. "וזה ורועה זונות יאבד הון, אל תקרי מהונך אלא מגרונך, שהוא בחינת לשון הקודש, כי מי שפוגם בברית מאבד לשון הקודש" (לקוטי מוהר"ן א יט).