איש אוהב חכמה ישמח אביו, ורועה זונות יאבד הון

קוד: ביאור:משלי כט3 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: אראל

אל:

משלי כט3: "אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן"

איש אשר אוהב ללמוד חכמה ישמח את אביו כי ילמד ממנו את חכמתו וערכיו;   ולעומתו, בן המתרועע עם נשים זונות וחושב רק על הנאה מיידית יאבד את ההון שיורישו לו הוריו.

עצות

1. חנכו ילדיכם לאהבת חכמה

אחת התכונות שהורים צריכים לפתח אצל ילדיהם היא אהבת החכמה - הרצון העז ללמוד עוד, והמחוייבות כלפי מה שלומדים.

חכמה = לימוד מאחרים;   איש אוהב חכמה = הרוצה להתקרב לחכמה וללמוד אותה מתוך מחוייבות;   איש אוהב חכמה ישמח אביו - כי הדבר המשמח ביותר את האדם הוא שיש מי שמוכן ללמוד ממנו, יש לו למי להעביר את חכמתו;  בן חכם ישמח אב.

רועה = מתרועע, מתחבר, מצטרף לעדר;   זנות = קשר ללא מחוייבות;   רועה זונות = ילד שאינו אוהב חכמה, אינו מחוייב לעקרונות שלמד מהוריו, ועלול להפנות את כוח האהבה שבנפש שלו לנשים זונות, המציעות לו קשר זמני ללא מחוייבות לעקרונות.   ילד כזה יאבד הון = יאבד את רכושם החומרי של הוריו כי יבזבז אותו על אתנן, ויאבד את רכושם הרוחני של הוריו כי לא ירגיש מחוייבות כלפיו.

2. זו נאה וזו אינה נאה

בתלמוד בבלי (עירובין סד.)מסופר על ויכוח בין רב נחמן לבין רבא, והנה הוא לפניכם, בתרגום לעברית: לדברי רב אחא בר חנינא, אסור להגיד על שמועות של הלכה, העוברות במסורת, "זו נאה וזו אינה נאה".

שתי שאלות יש לשאול על דבריו של רב אחא בר חנינא:

א. מה הקשר בין הפסוק שלנו לבין המסקנה שהסיק ממנו ר' אחא? והרי הפסוק מדבר על נשים זונות ולא על הלכות?!

ב. האם באמת אסור לאדם לבחון הלכות בשכלו?! והרי כל התלמוד מבוסס על לימוד ביקורתי, שבו הלומד בוחן רעיונות ומחליט איזה מהם אמיתי ואיזה שקרי!

1. ייתכן שהרעיון המרכזי בפסוק הוא, ההתבוננות החיצונית והשטחית על המציאות:

2. וייתכן שהרעיון המרכזי בפסוק הוא חוסר-המחוייבות:

3. מותר לבחור להתמקד בתחומי-לימוד מסויימים, אבל אסור לפסול תחומים שלמים בתלמוד רק בגלל שאינם מוצאים חן בעינינו (הרב אהרן ליכטנשטיין).

4. אסור להפוך חלק אחד בתורה לעיקר, וחלק אחר לטפל (הרמ"מ מליובאביטש)

5. "וזה ורועה זונות יאבד הון, אל תקרי מהונך אלא מגרונך, שהוא בחינת לשון הקודש, כי מי שפוגם בברית מאבד לשון הקודש" (לקוטי מוהר"ן א יט).

הקבלות

הצד השני של המטבע נמצא ב משלי כח7: "נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין, וְרֹעֶה זוֹלְלִים יַכְלִים אָבִיו" (פירוט):
  • כאן מדובר על חכמה שהיא לימוד מאחרים והליכה בתלם, ושם מדובר על בינה שהיא מחשבה עצמאית.
  • כאן מדובר על חינוך למחוייבות - להיות מחוייב גם לדברים שלומדים מאחרים, ולא להתייחס אליהם כאל "קשר ללא מחוייבות" כמו זנות, ושם מדובר על חינוך לעצמאות - לפתח רעיונות עצמאיים ולא ללכת בעדר עם אנשים זולים.
ההורים צריכים לפתח בילדיהם את שתי התכונות - גם עצמאות מחשבתית וגם מחוייבות לעקרונות נלמדים.

יעקב ויוסף

יעקב אבינו מנע מיוסף בנו לחטוא בזנות עם אשת פוטיפר: "באותה שעה באתה דיוקנו של אביו, ונראתה לו בחלון, אמר לו: "יוסף! עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם. רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות?..."" (סוטה לו ב), "יאבד הון - שם טוב, שהוא יקר מכל הון" (רש"י שם).

אמנם כשיוסף היה בבית פוטיפר במצרים, יעקב אביו היה בארץ כנען וכלל לא ידע שיוסף חי, אולם "דיוקנו" - דמותו של יעקב אביו - עלתה בזיכרונו והזכירה לו את כל הערכים שספג ממנו בילדותו - מחוייבות למשפחה, צניעות ושם טוב. הזיכרון הזה נתן ליוסף כוח לעמוד בניסיון.

דקויות

מדוע נאמר כאן "איש אוהב חכמה" ולא " בן אוהב חכמה", כמו בפסוק המקביל ב משלי כח7: "בֵּן מֵבִין" (פירוט)? "לפי שהבן בקטנותו אין אדם יודע מה טיבו, אם אוהב חכמה אם לאו, כי הוא לומד לפי שמוכרח ללמוד, בין מצד האב בין מצד הרב, ולכן אין כל כך שמחה לאביו, כי לא יידע מה יעשה בגדלותו. אבל אם יאהב את החכמה כשנעשה איש, אז ישמח אביו בשמחה של ממשות, מאחר שרואה בו שמחבב את החכמה מעצמו" (רמ"ד ואלי).

תגובות