קוד: ביאור:משלי כח7 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי כח7: "נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין, וְרֹעֶה זוֹלְלִים יַכְלִים אָבִיו
"
בן שהוריו חינכו אותו בתבונה, מבין דבר מתוך דבר, ונוצר (משגיח מטפח ומגדיל) את תורת ה' שלמד מהוריו; ולעומתו, בן המתרועע עם אנשים זוללים, בטלנים ורודפי תענוגות, מכלים (מבייש) את אביו כי נסחף בעדר ואינו מחדש דבר משל עצמו.
אחת התכונות שהורים צריכים לפתח אצל ילדיהם היא העצמאות המחשבתית - לא רק ללכת בתלם אלא גם להבין דבר מתוך דבר, לפתח רעיונות חדשים.
נוצר
= שומר באופן פעיל, מטפח;
תורה = הוראותיהם והנחיותיהם של ההורים, שיש לשמור היטב, כמו ב
משלי א8: "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ
תּוֹרַת אִמֶּךָ
" (פירוט) ועוד;
מבין
= היודע לחשוב ולהסיק מסקנות;
נוצר תורה בן מבין = ילד שהוריו פיתחו בו את תכונת
הבינה, שיודע לחשוב ולהסיק מסקנות, יידע לשמור ולקיים את הוראותיהם של הוריו, וגם לטפח אותן ולהוסיף עליהן, להתאים אותן למציאות המשתנה.
ומצד שני:
רועה כאן אין משמעו כמו "רועה צאן" אלא כמו "רֵעַ" = מתרועע, מתחבר, מצטרף לעדר; רועה זוללים = אנשים זולים, חסרי תועלת, בטלנים; רועה זוללים יכלים אביו = ילד שאין לו בינה, אינו יודע לחשוב בעצמו, בהכרח יצטרף לעדר של אנשים זוללים, ייסחף אחרי העדר ויתרחק מדרכם של הוריו, וכך יגרום להם צער ובושה.
1. זוללים = אנשים שאוהבים לאכול בשר, רודפי תענוגות חומריים; בן מבין = אדם הנהנה מתענוגות רוחניים, מהבנה של סוגיה קשה או פתרון של תרגיל מאתגר.
2. זוללים = כינוי כללי לגברים רעים (ראו פיתויים משני המינים). גברים רעים בספר משלי הם גם נוכלים ורמאים, וכדי להינצל מהם צריך להיות נבון, להבין את תכסיסיהם ולא להילכד ברשתם. בן מבין מצליח להיות נוצר תורה ולהינצל מחברתם של אותם נוכלים זוללים.
3. זוללים = אנשים 'זולים', חסרי ערך, אשר אינם חושבים בעצמם אלא נסחפים עם העדר, בניגוד ל" בן מבין " היודע לחשוב בעצמו.
4. "גם, רוצה לומר שכל מי שנוצר את התורה, שאינו זז מלימודה, נעשה
בן מבין בכל העניינים שבעולם, כי בתורה נכלל כל דק ועמוק מן החכמות. אבל מי
שרועה זוללים, שהם הספרים החיצוניים... והוא המאכל הרוחני של המושכלות החיצוניות, בוודאי שיכלים את אביו, לפי שפורש מן התורה ויוצא לתרבות רעה
"
(רמ"ד וואלי).
יכלים - יש מפרשים מלשון "כלום", שום דבר: "ונשאר בלא
כלום, שמזה באה הכלימה
"
(רמ"ד וואלי).
בתורה מדובר על בן שהוא עצמו זולל, והוריו מביאים אותו למשפט,
דברים כא20: "וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ: בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ,
זוֹלֵל וְסֹבֵא
". הפסוק שלנו מדבר על בן שאינו
זולל בעצמו אך הוא מתחבר עם
זוללים, ולכן גם הוא יביא בסופו של דבר כלימה על משפחתו.
אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן" (פירוט):
- שם מדובר על חכמה שהיא לימוד מאחרים והליכה בתלם, ואצלנו מדובר על בינה שהיא מחשבה עצמאית. בכל ספר משלי ישנה הבחנה בין בינה וחכמה, שהן שתי תכונות משלימות:
- שם מדובר על נשים מפתות (זונות) וכאן מדובר על גברים מפתים (זוללים). בכל ספר משלי ישנה הבחנה בין גברים מסוכנים ונשים מסוכנות:
פסוקים נוספים בספר משלי מדברים על חובתם החינוכיות של ההורים, לוודא שילדיהם יתחברו עם חברים ראויים:
גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאֹמֵר אֵין פָּשַׁע - חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית": אדם שגוזל מאביו ואמו וחושב שאין בכך פשע, הוא כנראה חבר של איש רע שהשחית אותו עד שהגיע לשפלות כזו (פירוט).
בְּנִי! אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים - אַל תֹּבֵא!... בְּנִי! אַל תלך בדרך אתם, מנע רגלך מנתיבתם!" (פירוט).
פסוקים אלה משתלבים בגישה החינוכית העקרונית של ספר משלי, לפיה תפקידם של ההורים הוא להנחות את הילדים לבחור נכון.
ייתכן שגם הפסוק הקודם מדבר על חברות,
משלי כח6: "טוֹב רָשׁ - הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ,
מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם - וְהוּא עָשִׁיר
" - עדיף להתחבר עם אדם עני בעל מידות טובות ושלמות, מאשר עם אדם עשיר בעל אופי עקום וקשה (פירוט).