קוד: צדיקים בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
כמה דמויות תנ"כיות נקראו בכינוי מכובד זה:
נוח - איש צדיק תמים היה בדורותיו, את הא-להים התהלך נוח": כל בני האדם באותו הזמן חטאו בחמס (= עיוות המשפט), ונוח לא עשה חמס, ולכן נקרא
צדיק.
ואבימלך לא קרב אליה; ויאמר 'ד' הגוי גם צדיק תהרוג?! הלוא הוא אמר לי אחותי היא, והיא גם היא אמרה אחי הוא; בתום לבבי ובנקיון כפיי עשיתי זאת!'": לא עשיתי עוול, לא לקחתי אישה של מישהו אחר - חשבתי שהיא פנויה.
ויאמר אל דוד: 'צדיק אתה ממני; כי אתה גמלתני הטובה, ואני גמלתיך הרעה. ואתה הגדת היום, את אשר עשית איתי טובה - את אשר סיגרני ה' בידך, ולא הרגתני. וכי ימצא איש את אויבו, ושילחו בדרך טובה; וה' ישלמך טובה תחת היום הזה, אשר עשית לי'".
אף כי אנשים רשעים הרגו את איש צדיק בביתו על משכבו; ועתה הלוא אבקש את דמו מידכם, וביערתי אתכם מן הארץ": איש-בושת הוא לא עשה כל רע ולא הגיע לו עונש מוות. וכך כינה דוד גם את אבנר בן-נר ואת עמשא בן-יתר, שנהרגו ע"י יואב בן-צרויה (מל"א ב32): "
והשיב ה' את דמו על ראשו, אשר פגע בשני אנשים צדיקים וטובים ממנו ויהרגם בחרב - ואבי דויד לא ידע; את אבנר בן נר שר צבא ישראל, ואת עמשא בן יתר שר צבא יהודה".
צדיקים אתם; הנה אני קשרתי על אדוני ואהרגהו, ומי הכה את כל אלה?": אתם צדיקים, ואתם מכירים את בני אחאב - אם הרגתם אותם, כנראה אתם מודים שזה הגיע להם, ושהם היו ראויים למות. כלומר, לא רק אני חושב שאדוני (בן אחאב) היה ראוי למות, אלא גם אתם מסכימים איתי (ראו יהוא מלך ישראל).
מעמל נפשו יראה ישבע - בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים; ועוונותם הוא יסבול": עבד ה' לוקח על עצמו את האחריות לתקן את עוונותיהם של הרבים, כדי להפוך אותם לצדיקים.
וה' צ' בוחן צדיק, רואה כליות ולב; אראה נקמתך מהם, כי אליך גיליתי את ריבי" (ראו שני סוגים של אויבים לירמיהו)