קוד: הגיון= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה, הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים"
לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה, אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים"
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי"
פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת"
אִם זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי, בְּאַשְׁמֻרוֹת אֶהְגֶּה בָּךְ"
כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה" (פירוט)
פָּשֹׁעַ וְכַחֵשׁ בה' וְנָסוֹג מֵאַחַר אֱלֹהֵינוּ, דַּבֶּר עֹשֶׁק וְסָרָה הֹרוֹ וְהֹגוֹ מִלֵּב דִּבְרֵי שָׁקֶר"
בחלק מהפסוקים, מתייחס הפועל הגה לנושאים הקשורים לדיבור, למשל:
כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בעון, שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ שֶׁקֶר לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה"
וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ, כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ"
פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה, וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט"
גַּם לְשׁוֹנִי כָּל הַיּוֹם תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ, כִּי בֹשׁוּ כִי חָפְרוּ מְבַקְשֵׁי רָעָתִי"
יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם"
כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי, וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע" (פירוט)
אִם תְּדַבֵּרְנָה שְׂפָתַי עַוְלָה, וּלְשׁוֹנִי אִם יֶהְגֶּה רְמִיָּה"
שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ, וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא"
שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם עָלַי כָּל הַיּוֹם"
כִּי כֹה אָמַר ה' אֵלַי 'כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ..."
כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף, אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה; דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי"
נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה, נְקַוֶּה לַמִּשְׁפָּט וָאַיִן לִישׁוּעָה רָחֲקָה מִמֶּנּוּ"
לָכֵן יְיֵלִיל מוֹאָב לְמוֹאָב כֻּלֹּה יְיֵלִיל, לַאֲשִׁישֵׁי קִיר חֲרֶשֶׂת תֶּהְגּוּ אַךְ נְכָאִים"
עַל כֵּן עַל מוֹאָב אֲיֵלִיל וּלְמוֹאָב כֻּלֹּה אֶזְעָק, אֶל אַנְשֵׁי קִיר חֶרֶשׂ יֶהְגֶּה"
וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי" (פירוט)
וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים" (פירוט)
עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר"
לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל"
כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה"
חכמי ישראל התלבטו, האם הפועל הגה בפסוקים אלה מציין מחשבה או דיבור, שאלה שיש לה גמ משמעות הלכתית - האם אדם שעוסק בתורה במחשבה בלבד, ללא דיבור, צריך לברך את ברכת התורה? (ראו ערוך השולחן אורח חיים מז; ראו גם יהושע רוזנברג על תהלים א).
כך גם ביחס לתפילה:
אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה', בִּינָה הֲגִיגִי"
וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה"
זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם, הָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ"
ישנם פסוקים שבהם שתי המשמעויות - מחשבה ודיבור - מתאימות:
"מעניין שגם ביוונית
לוגוס
הוא גם מחשבה או רעיון, וגם דיבור"
(חגי הופר).
כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ, כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה" - המפרשים פירשו מעניין דיבור: "שנינו מסתיימות מהר כמו הדיבור, שברגע שיוצא מהפה הוא נעלם".
נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה, בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע, הִגָּיוֹן סֶלָה" - המפרשים פירשו מעניין מחשבה: "כשה' גורם לרשע להיכשל במעשי ידיו הוא, אנשים חושבים על ה' ועל השגחתו בעולם".
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק"
וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ" (פירוט)
חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי, בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ, דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי"