נגד מקיאווליזם

קוד: ביאור:משלי ח7 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

אחת הטענות המקובלות על מומחים למדע המדינה, טענה שבדרך-כלל מיוחסת לניקולו מקיאבלי (בספר הנסיך), היא, שבכל הנוגע לשלטון במדינה, המטרה מקדשת את האמצעים; השליט לא צריך לנהוג בצדק וביושר, אלא לנהוג באופן שיביא לו את התועלת הרבה ביותר.

ספר משלי מתנגד לגישה זו. בפרק ח, פרק הפונה בעיקר למנהיגים, אומרות החכמה והתבונה:

6 שִׁמְעוּ, כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר; וּמִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים.
7 כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי; וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע.
8 בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי: אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ.
9 כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין, וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.

שמעו, אומרת החכמה, כי נגידים אדבר = אני מדברת אל מנהיגי העם, ומפתח שפתיי מישרים = ודבריי נאמרים ביושר;

כי אמת יהגה חכי = חכמת ההנהגה אינה כרוכה בשקרים, מנהיג חכם צריך לדבר אמת, ותועבת שפתיי רשע;

בצדק כל אמרי פי = חכמת ההנהגה אינה כרוכה בעשיית עוול, מנהיג חכם צריך לדבר דברי צדק, אין בהם נפתל ועיקש;

כולם נכוחים למבין = חכמת ההנהגה אינה כרוכה בהסתרה והטעיה, מנהיג חכם צריך לפעול בצורה שקופה וגלויה לציבור, כך שמעשיו ומניעיו יהיו נכוחים = ראויים, מול עיני הציבור- המבין = המעוניין להתבונן ולהעמיק במעשיהם; וישרים למוצאי דעת.