ונדיבים כל שופטי צדק

קוד: ביאור:משלי ח16 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי ח15-16: "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ, וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק".

ספר משלי קורא לנהל את כל תחומי השלטון בכלים מדעיים תבוניים. כך אומרת הבינה:

בי מלכים ימלכו = בעזרתי המלכים מצליחים למלוך בהצלחה ולאורך זמן; הם פועלים על-פי תיאוריות מתקדמות של ניהול ומדעי המדינה.

ורוזנים יחוקקו צדק = בעזרתי הרוזנים - המחוקקים - יודעים לקבוע חוקים צודקים; הם מפתחים תיאוריות מתקדמות המסייעות להם לחזות מראש את התוצאות של כל שינוי בחוק (ייתכן שהמילה "צדק" מתייחסת גם למלכים - בי מלכים ימלכו בצדק).

בי שרים ישרו = בעזרתי השרים מצליחים לשרור, לנהל את משרדיהם באופן מוצלח לאורך זמן; הם מיישמים שיטות מתקדמות לניהול פרוייקטים וקביעת סדרי עדיפויות.

ונדיבים כל שופטי צדק = בעזרתי השופטים מצליחים לשפוט בצדק; הם מפתחים תיאוריות משפטיות מתקדמות המאפשרות להם לפסוק בצורה עקבית והוגנת במצבים שונים.

ישנם הרבה דרכי פעולה הנראים טובים וצודקים במבט ראשון, אבל כדי להצליח למשול לאורך זמן ולשפוט בצורה עקבית, אי אפשר להסתמך על מה שנראה במבט ראשון, יש להשתמש בכלים של בינה.

מקורות ופירושים נוספים

הפסוק מתאר ארבעה כשרונות מנהיגותיים, הרומזים לרשויות השלטון השונות:
  • בי מלכים ימלוכו - כישרון מנהיגותי כללי.
  • ורוזנים יחוקקו צדק - כישרון לפעול ברשות המחוקקת.
  • בי שרים ישרו - כישרון לפעול ברשות המבצעת.
  • ונדיבים כל שופטי צדק - כישרון לפעול ברשות השופטת.
רשויות אלו נרמזו גם ב ישעיהו לג22: "כִּי ה' שֹׁפְטֵנוּ, ה' מְחֹקְקֵנוּ, ה' מַלְכֵּנוּ, הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ" (פירוט).

התורה מסייעת למלוכה, או מחליפה את המלוכה?

1. פירשנו שהבינה מסייעת למלוכה, ובדומה לכך פירשו בארץ ישראל: "רבי חגיי, כד הווה מקים פרנסין, היה מטעין לון אורייתא, לומר, שכל שררה שניתנה - מתורה ניתנה, שנאמר בי מלכים ימלוכו וגו' בי שרים ישורו" (ירושלמי פאה ח ו), "ובכל שררה על האומה צריך שיביאו ספר תורה ויעמדו לפני הקהל וספר תורה בידו בשעה שהשררה ניתנת לו, לומר שכל שררה מן התורה, וכמאמר החכם בהזהירו על החכמה בי מלכים ימלוכו וגו' בי שרים ישורו, וכל שררה היא למטה משררת ידיעת התורה, וכל נכבד יכבד בה, יקרה היא מפנינים." (ראב"ם על חכם עדיף מנביא), "אמר רבי יוחנן: שלשה זירים הן: של מזבח, ושל ארון, ושל שלחן: של מזבח - זכה אהרן ונטלו; של שלחן - זכה דוד ונטלו; של ארון עדיין מונח הוא, כל הרוצה ליקח יבא ויקח; שמא תאמר פחות הוא? תלמוד לומר: (משלי ח טו) בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ" (בבלי יומא עב ב, רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג).

2. אבל בבבל פירשו, שהתורה מחליפה את המלוכה - הרבנים הם המלכים: "רב הונא ורב חסדא הוו יתבי; חליף ואזיל גניבא [שם חכם]; אמר ליה חד לחבריה: ניקום מקמיה, דבר אוריין [31] הוא! אמר לו: ומקמי פלגאה [32] ניקום? אדהכי אתא איהו לגבייהו, אמר להו: 'שלמא עלייכו מלכי שלמא עלייכו מלכי'! אמרו ליה: מנא לך דרבנן איקרו 'מלכים'? אמר להו: דכתיב בי מלכים ימלוכו וגו'." (בבלי גיטין סב א).

הבדל זה הוא אופייני להבדל שבין תורת ארץ ישראל לתורת הגלות: בארץ ישראל יש חשיבות לשלטון ממשי במדינה, אבל בגלות השלטון הוא בידי הגויים, ואנחנו בני ישראל שולטים רק בעולם התורה.

ראו גם שמות רבה טו יג.

ונדיבים כל שופטי צדק

נדיבים הם אנשים נכבדים ומורמים מעם, כמו השרים והרוזנים; לפי ההקבלה לפסוק הקודם, היה ראוי לכתוב "ונדיבים ישפטו צדק"; מה משמעות התחביר המוזר של המשפט?

1. ייתכן שהמשפט מתייחס לשלוש קבוצות שונות - שרים, נדיבים, וכל השופטים בצדק;

  • אולם, לפי פירוש זה, האות ו אינה במקומה, והיה ראוי לכתוב "בי שרים ישורו, נדיבים, וכל שופטי צדק".
2. ע"פ מצודת דוד, הפסוק מתייחס לשופטים העליונים ושרי המשפטים, שהם צריכים במיוחד להשתמש בבינה - "על-ידי תתקיים ממשלת השרים והנדיבים שבכל השופטים".
  • אולם, לפי פירוש זה, המילה "נדיבים" אמורה להיות נסמכת, והיה ראוי לכתוב "וכל נדיבי שופטי צדק" או "ונדיבי כל שופטי צדק".
3. וייתכן שהמילה "נדיב" היא הנשוא של המשפט, ומשמעותו היא "באמצעות הבינה, שופטי הצדק יוכלו להתרומם ולהיות נדיבים ונכבדים". בדרך כלל אומרים "אל תהיה צודק - היה חכם"; אבל הבינה האמיתית מאפשרת לאדם להיות גם צודק וגם חכם - גם לשפוט בצדק, וגם לזכות לכבוד ושלטון: "בעזרתי יזכו השרים להחזיק במשרתם לאורך זמן; בעזרתי, מרוממים ונכבדים יהיו השופטים בצדק". רעיון דומה נמצא בפסוקים קודמים בפרק, ראו משלי ח8: "בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי, אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ" (פירוט).

נוסחים

בדפוס ונציה הגירסה היא "ונדיבים כל שופטי ארץ", וזו כנראה הגרסה שהיתה לפני מלבי"ם. אולם ברוב הדפוסים הגרסה היא כפי שכתבנו למעלה. ראו 'דעת מקרא'.

פסוקים דומים וקשורים

תגובות