לשפוט בצדק - בחכמה ותבונה ולא ברגש

מקורות ופירושים נוספים

הפסוק מקשר בין תבונה לבין צדק ומשפט. באיזה משפט מדובר?

1. במדרש משלי פירשו שהכוונה למשפט רגיל, בבית דין: "לנצור ארחות משפט - אם נתמנה אדם בדין, צריך לנצור ארחות משפט...  אז תבין צדק ומשפט - מתוך שהוא יושב בדין, צריך להבין איך מצדיק את הצדיק ומרשיע את הרשע; מתוך שעושה כן, דברי תורה נעשין לפניו כמישרים; ולא עוד, אלא שהוא קונה שם טוב בעולם זה ובעולם הבא, לכך נאמר ומישרים כל מעגל טוב..." (מדרש משלי על פסוקים ח-ט).

2. בגוף המאמר פירשנו שהכוונה למשפט שכל אדם שופט את הזולת בליבו, כפירוש חז"ל על הפסוק "בצדק תשפוט עמיתך".

3. ואפשר לפרש שהכוונה למשפט האלהי (ע"פ גליה):

אז - לאחר זמן, בסופו של דבר.

תבין - תתבונן, תשתמש בתבונה - הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות, ותבנה את עצמך.

ה' מבקש מאיתנו ללכת בדרך הצדק, המשפט והיושר. אך מה קורה אם למראית עין נראה שיש עיוות הדין וחוסר צדק? איך מצב זה אמור לשמור על חוסנו הנפשי של האדם להמשיך ללכת בדרך הדין והמשפט, כשעל פניו נראה שאין דין ואין דיין? הדחף הטבעי הוא לקחת את הדין לידיים, וחלילה להזיק לעצמנו ולסביבותינו מבלי לדעת!

הפסוק בא ללמדנו, שלמרות התחושה שנעשה לנו עוול, ודאי וודאי הקב"ה משגיח, ומבטיח לאדם:

אז תבין - תמשיך ללכת בדרך של בניה עצמית חיובית ואז, לבסוף, תראה את התוצאה הסופית. אל תסתמך על חלקי מידע, כי אתה לא רואה מהלך שלם מתחילתו ועד סופו, אתה עלול חלילה לעוות את הדין.

צדק ומשפט - גם אם נדמה שהמציאות נראית מופקרת, אין שופט או מלך, אם תמשיך ללכת בדרך היושר, אז ה' יתן לך דעת לראות ולהבין את דרכי הצדק והמשפט שלו.

ומישרים - לכאורה כביכול ישנה כאן התניה באות ו' החיבור כמו ואולי וייתכן וכדומה, אבל בהקשר של הפסוק הזה, דווקא דרך היושר מבטיחה את השלב הבא:

כל מעגל טוב - האדם זוכה להבין בהשגחה פרטית את סוד כל מחזוריות הנהגות ה ' בבריאה, כדברי חז"ל על דברים טו10-11: "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ, כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדְךָ; כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ, עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדֶךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ" (פירוט):   "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ - תניא, רבי אלעזר הקפר אומר: לעולם יבקש אדם רחמים על מִדה זו, שאם הוא לא בא – בא בנו, ואם בנו לא בא – בן בנו בא. שנאמר: כי בגלל הדבר הזה. תנא דבי רבי ישמעאל: גלגל הוא שחוזר בעולם." (תרגום תלמוד בבלי שבת קנא ב).

המעגל מסמל את מחזוריות נסיבות החיים: ייתכן שבגילגול אחר היית חייב, וכעת בהשגחה פרטית הקב " ה מסובב דין על מנת להשלים עוולות מגלגולים קודמים.

לכן רק מהלך שנעשה בסיבוב מעגלי הכולל בתוכו את ההבנה של כל מהלכי ה ' מאפשר השלמה עם המצב ולהגיע ולראות את הטובה הצפונה לצדיקים הממשיכים כנגד כל הנסיבות והסיכויים ללכת בדרך מישרים.

לסיכום, אפשר לפרש, שהפסוק מתייחס להבנת המשפט האלהי בעולם: בראיה שטחית נראה לך שאין צדק בעולם, אולם לאחר התבוננות מעמיקה ולאורך זמן -  אז תבין צדק ומשפט ומישרים   - בסופו של דבר תבין איך המשפט האלהי צודק וישר ,  כל מעגל טוב   - גלגל הוא שחוזר בעולם - כל דבר טוב או רע שקורה לאדם הוא גמול על מעשה שעשה בגלגול זה או בגלגול אחר, וכל מעגל כזה הוא בסופו של דבר טוב וצודק.

פסוקים נוספים המקשרים בין צדק לבין חכמה

• משלי א1-3: "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: לָדַעַת חָכְמָה ומוּסַר, לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה. לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים": אחת המטרות של לימוד החכמה, המוסר והבינה היא לשפוט בצדק, כלומר, כדי לשפוט בצדק יש להשתמש בחכמה ובבינה (פירוט); "כיוון שנתמנה אדם שופט, צריך להשכיל היאך יזכה את הזכאי ויחייב את החייב. ד"א: כיוון שנתמנה אדם שופט, צריך להשכיל היאך הוא מדקדק את הדין בשביל שלא יחטא ויחטיא את העולם, שכיוון שהוא מקלקל את הדין, הרי הוא חוטא ומחטיא את העולם, אבל אם הוציא את הדין לאמיתו, נמצא עושה משפט וצדקה ומישרים - מה מישרים הללו אדם מהלך בהן ואינו נכשל, כך אם הוציא את הדין לאמיתו אינו נכשל ליום הדין, ומלאכי השרת מלמדין עליו זכות" (מדרש משלי שם).
  
• משלי ח8-16: "בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי, אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ...  בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק" - אלה הם דברי החכמה, המצהירה על עצמה שרק באמצעותה אפשר למשול בצדק (ראו נגד מקיאבליזם).
  
• משלי י31: "פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה, וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת" - הצדיק - הנוהג בצדק - חייב להיות גם חכם, ולכן פיו מניב פירות של חכמה (פירוט)
• גם שלמה המלך, מחבר ספר משלי, ביקש חכמה, לא כדי להשתעשע ברעיונות פילוסופיים מופשטים, אלא כדי שיוכל לעשות משפט צדק, מלכים א ג11: "הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט" (פירוט).
  

להסבר על משמעות המושגים השונים הנזכרים בפסוק, ראו:

• צדק - משפט - מישרים.
• מעגלים מישוריים.