המילים
מדון ו
מדינים מציינות ריב שמגיע לבית משפט, או תלונה שהאדם מעלה נגד רעהו כדי לתבוע אותו למשפט. המילים נובעות מאותו שורש של המילה
דין, אך הן נזכרות גם במקביל ל
ריב:
-
ירמיהו טו10: "
אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ
רִיב
וְאִישׁ
מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ; לֹא נָשִׁיתִי וְלֹא נָשׁוּ בִי, כֻּלֹּה מְקַלְלַונִי
"
לכל אדם יש זכות לתבוע את רעהו למשפט אם הוא חושב שנעשה לו עוול,
אולם כשאדם הוא
איש מדון או
איש מדינים, אדם שבאופן קבוע מעלה הרבה תלונות ותביעות נגד אנשים אחרים,
הדבר גורם לשנאה שמתלקחת
ומתפשטת כמו אש בעצים, ולכן
איש מדינים נמשל ל
אש:
-
משלי כו21: "
פֶּחָם לְגֶחָלִים, וְעֵצִים לְאֵשׁ,
וְאִישׁ מדונים[מִדְיָנִים]
לְחַרְחַר רִיב
" (פירוט)
לעומת זאת, נשים לא נהגו באותה תקופה להסתובב הרבה מחוץ לבית ולהגיש
תביעות משפטיות, ולכן כשהיו להן טענות ותביעות, הן הביאו אותן הביתה
והשמיעו אותן לבני הבית; כשמשמיעים יותר מדי תלונות בבית, נוצרת אוירה לא
נעימה - במקום שהבית יהיה מקום חם ונעים, ומוגן מפני הצרות שבחוץ, הוא
הופך למקום קר ופרוץ, שכל הצרות חודרות מבחוץ פנימה, כמו בית שהגג שלו
דולף והגשם חודר לתוכו; ולכן
אשת מדינים נמשלת ל
מים:
- משלי כז15: "
דלף טורד ביום סגריר,
ואשת מדונים נשתוה
" (פירוט);
- משלי יט13: "
הות לאביו בן כסיל, ודלף טרד
מדיני אשה
" (פירוט).
שלושה פסוקים נוספים מזהירים את האדם מפני אשת מדיינים, ומלמדים שעדיף בכלל לברוח מהבית, מאשר להיות בבית שיש בו אשת מדינים (
פירוט):
-
משלי כא9: "
טוֹב לָשֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג
מֵאֵשֶׁת מִדְיָנִים וּבֵית חָבֶר
",
-
משלי כה24: "
טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג
מֵאֵשֶׁת מדונים[מִדְיָנִים]
וּבֵית חָבֶר
",
-
משלי כא19: "
טוֹב שֶׁבֶת בְּאֶרֶץ מִדְבָּר
מֵאֵשֶׁת מדונים[מִדְיָנִים]
וָכָעַס
"
ומה יקרה אם
איש מדיינים יתחתן עם
אשת מדיינים - האם המים יכבו את האש? אם כך, זה עשוי להיות שידוך טוב...