ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
דונ
קוד: דונ בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו ריב וויכוח [ענין דין בשורש "דינ"].
[שבי"ל]
פועל:
דוֹן (פעל)
= רק בעתיד "ידוֹן".
מופשט:
מדוֹן (מופשט)
= שם מופשט, כמו "מריבה".
מופשט:
מדינים (מופשט)
= שם מופשט רבים, ולא ייפרד.
[באה רק בספר משלי]
מופשט:
מדנים (מופשט)
[באה רק בספר משלי]
צילום:
מאמר:
ויהי ריב ומדון יישא
/ אראל
מאמר:
מריבות בספר משלי
/ -> סגלות משלי
ביטוי בעל תכונה:
איש מדיינים
= איש שתמיד מוצא סיבה לריב
הגדרה:
איש/אשת מדון/מדינים = איש/אשה שתמיד מוצא/ת סיבה לריב
/ אראל -> סגלות משלי
ביטוי בעל תכונה:
אשת מדיינים
= אישה שתמיד מוצאת סיבה לריב
אשת מריבות - נזקים ודרכי התמודדות
ביטוי מופשט:
מדייני אישה
בני-משפחה שהורסים את הבית
תוכן1:
שנאה תעורר מדנים
/ אראל -> סגלות משלי
תוספות ותגובות