מזוזות = שני העמודים משני צדי הפתח

קוד: מזוזה= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

בלשון ימינו, מזוזה היא מגילת-קלף שמדביקים על העמוד שליד פתח הבית. אולם בלשון המקרא, מזוזה היא העמוד עצמו:

• שמות יב7: "וְלָקְחוּ מִן הַדָּם, וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף" - המזוזות הן שני העמודים משני צדי הפתח, והמשקוף הוא הקרש העליון (ובלשוננו, גם שני העמודים וגם הקרש העליון נקראים "משקוף"). וכן שמות יב22, שמות יב23.
• שמות כא6: "וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים, וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה, וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם" (פירוט) - אם העבד לא רוצה לצאת לחופשי, יש לרצוע את אזנו אל הדלת (הניידת), או אל המזוזה (העמוד הקבוע בארץ).
  
• דברים יא20: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ", וכן דברים ו9  - יש לכתוב את דברי התורה על מזוזות הבית, כדי שיהיו לנגד עינינו כשאנחנו נכנסים ויוצאים.  בימינו מקובל לכתוב את הדברים על מגילת-קלף הצמודה למזוזה, והיה ראוי לקרוא למגילה זו "המגילה הצמודה למזוזה", אולם הציבור מקצר וקורא לה רק מזוזה.
  
• שופטים טז3: "יָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת, וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ, וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו, וַיַּעֲלֵם אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי חֶבְרוֹן".
  
• שמואל א א9: "וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, עַל מְזוּזַת הֵיכַל ה'" - עלי יושב בפתח, הכיסא שלו נשען על המזוזה.
  
• מזוזות נזכרו כמה פעמים בתיאור בית המקדש שבנה שלמה, כגון מלכים א ז5: "וְכָל הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת רְבֻעִים שָׁקֶף, וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים", וכן  מלכים א ו31, מלכים א ו33.
  
• ישעיהו נז8: "וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ"
  
• יחזקאל מא21: "הַהֵיכָל מְזוּזַת רְבֻעָה, וּפְנֵי הַקֹּדֶשׁ הַמַּרְאֶה כַּמַּרְאֶה"
  
• יחזקאל מג8: "בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם"
  
• יחזקאל מה19: "וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת, וְנָתַן אֶל מְזוּזַת הַבַּיִת וְאֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעֲזָרָה לַמִּזְבֵּחַ, וְעַל מְזוּזַת שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית"
  
• יחזקאל מו2: "וּבָא הַנָּשִׂיא דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר מִחוּץ, וְעָמַד עַל מְזוּזַת הַשַּׁעַר"
  
• משלי ח34: "אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי, לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם, לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי" (פירוט).
  

לכאורה שורשה של המילה מזוזה הוא זוז, אבל קשה להבין מדוע דווקא העמוד הקבוע באדמה נקרא בשם המבטא תנועה וניידות? ולכן יש מפרשים שהמילה באה מהמילה האכדית MAZZAZU, שפירושה: ניצב ועומד (ניסן נצר, "עברית של שבת" על שמות יב7, עמ' 64), או מהמילה האשורית "מנזז" שפירושה דומה (אנציקלופדיה מקראית, כרך ד': "מזוזה"; אליעזר בן-יהודה, מלון הלשון העברית הישנה והחדשה, ירושלים: בן-יהודה – הוצאה-לאור לזכר אליעזר בן-יהודה בע"מ, כרך שישי, "מזוזה", עמ' 2876, הערה 5). וראו מזוזה בויקיפדיה.