ימים ארוכים = ימים שבהם האדם מספיק לעשות הרבה

קוד: ימים ארוכים= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

תגובה ל: ארכ1 שנכתבה ב12:30:21  10.06.2005

בכמה מקומות בתנ"ך נזכר הביטוי " אורך ימים". מקובל לפרש שמשמעו " חיים ארוכים", אך אם כך היה ראוי לומר " אורך חיים " או " ריבוי ימים ".

לכן נראה לי, שיש לפרש את הביטוי כמשמעו - "ימים ארוכים", ימים שבהם האדם מספיק לעשות הרבה דברים שהוא רוצה,  כך שכל יום ויום בחייו הוא ארוך ומלא תוכן.

נבדוק פירוש זה בכמה פסוקים:

• שמות כ 11 , " כבד את אביך ואת אמך, למען יארכון ימיך על האדמה אשר ה ' אלהיך נתן לך", וכן גם דברים ה 15: האדם עלול לחשוב, שאם יכבד את הוריו לא יישאר לו זמן לעצמו; על - כן מבטיח לו ה ', שהוא ייתן לו אנרגיה כך שיספיק יותר בכל יום ויום, וכך כל יום בחייו יהיה עבורו ארוך יותר (פירוש אחר: ההבטחה נאמרה לכלל ישראל, שיזכה להאריך ימים בארץ ישראל)
• תהלים כג 6 : " אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית ה'   לארך ימים " - המשורר רוצה לשבת בבית ה ' זמן רב, והוא מבקש, שכל יום ויום שהוא יושב בבית ה ' יהיה יום ארוך - שלא ייגמר לעולם ...
• משלי ג 2-16 : " בני תורתי אל תשׁכח ומצותי יצר לבך. כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך ... אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה ... ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד ": השכר על קיום התורה והחכמה הוא אורך ימים ושנות חיים ושלום - כשחיים בשלום, אין צורך לבזבז זמן על צרות, וכך כל יום ויום הוא ארוך יותר (ראו אורך ימים בימינה).
• משלי כח 16 , " נגיד חסר תבונות ורב מעשקות; שנאי בצע יאריך ימים": מי שרודף אחרי הבצע, צריך להשקיע זמן רב בעבודה או בעסקים כדי שיוכל להרוויח עוד כסף, וכך אין לו זמן לעשות דברים שהוא באמת אוהב; אך מי ששונא בצע ומסתפק במועט - צריך לעבוד פחות, ויש לו יותר זמן בכל יום ויום, ולכן הוא יאריך ימים .
• איוב יב 12 : " בישישים חכמה ,  וארך ימים תבונה " - החכמה נובעת משמיעה ומקליטה מבחוץ, ולכן בישישים - שחיו שנים רבות והספיקו לשמוע הרבה - יש חכמה; אך התבונה נובעת מכישרון פנימי להסיק מסקנות, ולכן ב - ארך ימים - אדם שימיו ארוכים והוא מספיק לעשות הרבה ולפתח את כשרונותיו השכליים - יש תבונה (פירוט).