קוד: ביאור:שמות כ12 בתנ"ך
סוג: מסקנה
מאת: אלמונית
אל: נ..נח..נח"ת סיון ס'
שמות כ11: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ
"
1. מצוות כיבוד הורים מבטאת קודם-כל
הכרת-טובה למי שבזכותם באנו לעולם: "משרשי מצוה זו, שראוי לו לאדם
שיכיר ויגמל חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה שזו מדה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלקים ואנשים. ושיתן אל לבו
כי האב והאם הם סבת היותו בעולם, ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנתו. וכשיקבע זאת המדה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת האל ברוך הוא שהוא סבתו וסבת כל אבותיו עד אדם הראשון, ושהוציאו לאויר העולם וספק צרכו כל ימיו והעמידו על מתכנתו ושלמות אבריו, ונתן בו נפש יודעת ומשכלת, שאלולי הנפש שחננו האל, יהיה כסוס כפרד אין הבין, ויעריך במחשבתו כמה וכמה ראוי להזהר בעבודתו ברוך הוא
"
(ספר החינוך לג ב).
2. אך יותר מזה: ההורים הם
שותפים לבורא בבריאת האדם. לכן יש לכבד אותם כמו שמכבדים את הבורא: "הנה, השלים כל מה שאנו חייבין בדברי
הבורא בעצמו ובכבודו, וחזר לצוות אותנו בעניני הנבראים.
והתחיל מן האב, שהוא
לתולדותיו כענין בורא משתתף ביצירה. כי ה' - אבינו הראשון, והמוליד - אבינו
האחרון. ולכך אמר במשנה תורה (דברים ה טז): כאשר צויתיך בכבודי - כן אנכי מצוך
בכבוד המשתתף עמי ביצירתך. ולא פירש הכתוב הכבוד, שהוא נלמד מן הכבוד הנאמר
למעלה באב הראשון יתברך: שיודה בו שהוא אביו, ולא יכפור בו לאמר על אדם אחר
שהוא אביו, ולא יעבדנו כבן לירושתו או לענין אחר שיצפה ממנו, ולא ישא שם אביו
וישבע בחיי אביו לשוא ולשקר. ויכנסו בכלל הכבוד דברים אחרים, כי בכל כבודו
נצטווינו, ומפורשים הם בדברי רבותינו (קדושין לא). וכבר אמרו (שם ל), שהוקש
כבודו לכבוד המקום. וכאשר המצוה הזאת היא בתחתונים, כן נתן שכרה באריכות ימים
בארץ אשר יתן לנו. ועל דעת רבותינו (קידושין לט), ענין הכתוב למען יאריכון
ימיך על האדמה, יבטיח כי במצוה הזאת יהיו כל ימותינו ארוכים, כי ימלא השם
ימינו בעולם הזה, ויהיו ארוכים בעולם הבא שכלו ארוך, ותהיה ישיבתינו לעד על
האדמה הטובה שיתן לנו. ובמשנה תורה (דברים ה טז) פירש למען יאריכון ימיך
ולמען ייטב לך על האדמה, והנה הם שתי הבטחות
"
(רמב"ן).
3. מעבר לכך, כיבוד אב ואם מבטיח את
המשכיות האומה היהודית והמסורת העוברת מהורים לילדים: "כבוד אב ואם הוא התנאי היסודי לנצחיותה של האומה הישראלית.
על ידי האב והאם נותן ה' לילד לא לבד את הוויתו הפיסית, אלא הם למעשה גם החוליה המקשרת את הילד אל העבר היהודי, ויעשה אותו לבן ישראל ולבת ישראל. מידי ההורים מקבל הילד את מסורת התעודה הישראלית, המעוצבת בדעת, בהליכות ובדרכי חינוך, והם מוסרים לו את דבר ההיסטוריה ואת דבר התורה למען ינחילום גם הוא לבניו אחריו בבוא הזמן. כשם שעיני הבן אל הוריו, כן תהיינה אליו עיני ילדיו בבוא הזמן. אלמלא הקשר בין אבות ובנים - תנותק שרשרת הדורות, תאבד תקוות העבר היהודי לגבי העתיד והאומה הישראלית תחדל מלהיות. אכן גדולה חשיבותם של ההורים בישראל, ולפיכך יחדה להם התורה מקום נכבד בעשרת הדברות
"
(רש"ר הירש).
בימינו ישנם אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לנתק את הקשר בין הורים לילדים. כל אישה ואיש יכולים לקנות זרע או ביצית ו"לייצר" מהם תינוק שיגדל במנותק מאביו או אמו (הדבר נקרא בטעות "תרומת זרע/ביצית", אך זו לא תרומה כלל - זו עיסקה מסחרית לכל דבר). בנקי-זרע אף מתחייבים להסתיר ולהעלים את זהותו של המוכר ("התורם"), כך שהילד לעולם לא יידע מיהו אביו. וכל זה, כדי לספק את רצונה של הקוֹנָה לגדל תינוק בלי שאביו יוכל "להפריע"... תינוקות כאלה לעולם לא יוכלו לקיים את הדיבר החמישי: תינוק שנולד מתרומת זרע אנונימית לא יוכל לכבד את אביו, ותינוק שנולד מתרומת ביצית אנונימית לא יוכל לכבד את אימו.
לאור החשיבות הגדולה של מצוות כיבוד אב ואם, אני מציע לחוקק חוק המבטיח את זכותו של כל ילד לדעת מי הם הוריו הביולוגיים. החוק לא יאסור על מסחר בזרע וביצית - כי לפעמים זה נצרך מסיבות רפואיות. החוק רק יחייב את כל העוסקים בכך, לנהל רישום מדוייק ומסודר של פרטי האב והאם הביולוגיים, שיירשמו בתעודת-הלידה של התינוק. ההורים יוכלו ליצור קשר עם ילדיהם, והילדים יוכלו לדעת מי הם הוריהם ולקיים את המצוה - כבד את אביך ואת אמך.
1. ההבטחה היא לא לאנשים פרטיים אלא לכלל הציבור. הבטחה דומה כתובה ב
דברים יא21: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם
עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ
".
שם נראה שהכוונה היא לכלל העם, כלומר - אם עם ישראל יקיים את המצוות
שכתובות בפרשה -- הם יזכו לשבת בארץ ישראל לנצח. זו גם הכוונה בפסוק
מעשרת הדברות; גם כאן נזכר הביטוי
על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך, וגם כאן הכוונה היא, שאם כל אחד מבני ישראל יכבד את הוריו - אז כל עם ישראל יאריך ימים בארץ ישראל
(מיצימיאו, נ-נח-נח"ת סיון ה'תש"ס).
2. הביטוי יאריכון ימיך משמעו: יהיו לך ימים ארוכים, שתספיק לעשות בהם הרבה.
אברהם נצטווה לעזוב את בית אביו / חגי הופר.
חושך שבטו שונא בנו - ו"שיקום הסמכות ההורית" / חגי הופר.
ארבעה פרקים מקבילים במקרא / הרב מרדכי יהודה לייב זק"ש.
הדיברות האחרונות נאמרו בגוף שלישי, כי עם ישראל שמע אותן דרך משה.