קוד: תושיה= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
א. כמילה נרדפת למושגים של עצה, חכמה ומחשבה:
גַּם זֹאת מֵעִם ה' צְבָאוֹת יָצָאָה, הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה"
מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה"
וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה, כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה; וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַ מעונך"
מַה יָּעַצְתָּ לְלֹא חָכְמָה, וְתוּשִׁיָּה לָרֹב הוֹדָעְתָּ"
בְּנִי! אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ, נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה" (ראו מטרת החכמה בעולם המעשה)
לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה; אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה"
הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי, וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי"
עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה, לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה"
וִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם"
כך יש לפרש גם את הפסוק:
לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד; בְּכָל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע" - אדם הנפרד מבני אדם אחרים, ואינו מוכן לשתף פעולה, ייכשל ויתגלה בקלונו בכל פעם שתהיה לו תוכנית שמטרתה להועיל (פירוט).
תושיה היא עצת התורה" - העצה המעשית שאדם מפיק מתוך לימוד התורה.
רבי חנין (תלמוד בבלי, סנהדרין כו:)הציע כמה פירושים שונים למילה תושיה:
1. "שהיא
מתשת כוחו של אדם
" = לימוד שאדם משקיע בו את כל כוחותיו, עד שהוא
תשוש ואין לו כוח לעסוק בשום דבר אחר. ניתן לפרש חלק מהפסוקים לפי פירוש זה:
וצפן[יִצְפֹּן] לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם" - ה' נותן לישרים חשק ללמוד עד שכוחם תש, וכך הוא מגן עליהם מפני עבירות (ע"פ הגר"א, וע"פ הרב חנוך גבהרד בספר "שיעורים באגדות חז"ל).
הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי, וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי" - האם ייתכן ששכחתי את דברי החכמה, שלמדתי בכל כוחי?!
עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה, לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה" - ה' יכול לחזק ולהחליש; או: ה' מחזק את האנשים שנחלשו בגלל לימודם; או: ה' מחזק את האנשים שצריכים כוח, ומחליש את האנשים שיש להם עודף כוח כדי שלא יחטאו.
שנתנה בחשאי מפני השטן" = סודות התורה. גם פירוש זה מתאים לחלק מהפסוקים:
מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה" - לא יצליחו להוציא לפועל את תוכניותיהם הסודיות.
וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה, כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה; וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַ מעונך" - תושיה מקבילה ל"תעלומות חכמה", החכמה הנעלמת והסודית.
מַה יָּעַצְתָּ לְלֹא חָכְמָה
, וְתוּשִׁיָּה לָרֹב הוֹדָעְתָּ" - האם נראה לך שאתה מגלה לי סודות, שלא ידעתי קודם?!
וִצְפֹּן לַיְשָׁרִים
תּוּשִׁיָּה,
מָגֵן לְהֹלְכֵי
תֹם" - ה' מגלה לישרים את סודות התורה המוצפנים (מצודת דוד).
דברים של תוהו שהעולם מושתת עליהם": דברים רוחניים וקשים לתפיסה, שאדם תוהה ומשתומם עליהם, ובכל-זאת הם הם היסוד (שתות, אושיות) לקיום העולם; מעין התיאוריות הבלתי-נתפסות על החלקיקים האלמנטריים של החומר ותורת הקוונטים. והרעיון דומה לפירוש 2 - תורת הסוד.
4. ומלבי"ם פירש: "המעשים הנעשים לפי חוקי החכמה, ושורשו
יש, כי החכמה היא היש האמיתי
"
(מלבי"ם על משלי ב7).
5. ואפשר גם לשלב כמה פירושים יחד: דווקא כשאדם
תשוש לגמרי, וכוחותיו השכליים מתבטלים, הוא זוכה לשמוע את עצת ה' הנמצאת
בחשאי בסתרי לבבו.
קוֹל ה' לָעִיר יִקְרָא וְתוּשִׁיָּה יִרְאֶה שְׁמֶךָ שִׁמְעוּ מַטֶּה וּמִי יְעָדָהּ" - פסוק לא ברור; ראו פירוש על כל הפרק.
תִּשָּׂאֵנִי אֶל רוּחַ תַּרְכִּיבֵנִי וּתְמֹגְגֵנִי"; בפסוק זה קוראים "תושיה", אבל הכתיב שונה מאשר בכל שאר הפסוקים - "תשוה"; לכן בפסוק זה ייתכן שזהו מושג אחר עם משמעות אחרת - חולשה ותשישות (כפי שכתבו המפרשים שם).