תושיה = תכנית שמטרתה לעזור ולהועיל

קוד: תושיה= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

תושיה היא תוכנית שמטרתה לעזור ולהועיל לאחרים. המילה תושיה מופיעה בתנ"ך בשני הקשרים:

א. כמילה נרדפת למושגים של עצה, חכמה ומחשבה:

ב. כמילה נרדפת למושגים של עזרה והגנה:
מכאן שהמשמעות הכללית של תושיה היא "תכניות ומחשבות שמטרתן לעזור ולהועיל". המילה המנוגדת היא מזימה, שמשמעה תכניות ומחשבות שמטרתן לפגוע ולהזיק.

כך יש לפרש גם את הפסוק:

מקורות ופירושים נוספים

הגר"א פירש באופן דומה: "תושיה היא עצת התורה" - העצה המעשית שאדם מפיק מתוך לימוד התורה.

רבי חנין (תלמוד בבלי, סנהדרין כו:)הציע כמה פירושים שונים למילה תושיה:

1. "שהיא מתשת כוחו של אדם" = לימוד שאדם משקיע בו את כל כוחותיו, עד שהוא תשוש ואין לו כוח לעסוק בשום דבר אחר. ניתן לפרש חלק מהפסוקים לפי פירוש זה:

  • משלי ב7: "וצפן[יִצְפֹּן] לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם" - ה' נותן לישרים חשק ללמוד עד שכוחם תש, וכך הוא מגן עליהם מפני עבירות (ע"פ הגר"א, וע"פ הרב חנוך גבהרד בספר "שיעורים באגדות חז"ל).
  • איוב ו13: "הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי, וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי" - האם ייתכן ששכחתי את דברי החכמה, שלמדתי בכל כוחי?!
  • איוב יב16: "עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה, לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה" - ה' יכול לחזק ולהחליש; או: ה' מחזק את האנשים שנחלשו בגלל לימודם; או: ה' מחזק את האנשים שצריכים כוח, ומחליש את האנשים שיש להם עודף כוח כדי שלא יחטאו.
  • במקום אחר בתלמוד (תלמוד בבלי, בבא מציעא פד.)מסופר על אדם בשם ריש לקיש, שהיה שודד דרכים, וקפץ מעל נהר הירדן כדי לתפוס את רבי יוחנן; אך רבי יוחנן שכנע אותו ללמוד תורה, וכשרצה לחזור, לא היה לו כוח לקפוץ בחזרה; כי עצם ההחלטה ללמוד תורה גרמה לכך שעולם החומר נראה בעיניו הרבה פחות חשוב, והוציאה לו את הכוח לעסוק בדברים חומריים (ע"פ הרב גלוסקינוס, "קול הלשון").
2. "שנתנה בחשאי מפני השטן" = סודות התורה. גם פירוש זה מתאים לחלק מהפסוקים:
  • איוב ה12: "מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה" - לא יצליחו להוציא לפועל את תוכניותיהם הסודיות.
  • איוב יא6: "וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה, כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה; וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַ מעונך" - תושיה מקבילה ל"תעלומות חכמה", החכמה הנעלמת והסודית.
  • איוב כו3: "מַה יָּעַצְתָּ לְלֹא חָכְמָה , וְתוּשִׁיָּה לָרֹב הוֹדָעְתָּ" - האם נראה לך שאתה מגלה לי סודות, שלא ידעתי קודם?!
  • משלי ב7: "וִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם" - ה' מגלה לישרים את סודות התורה המוצפנים (מצודת דוד).
3. "דברים של תוהו שהעולם מושתת עליהם": דברים רוחניים וקשים לתפיסה, שאדם תוהה ומשתומם עליהם, ובכל-זאת הם הם היסוד (שתות, אושיות) לקיום העולם; מעין התיאוריות הבלתי-נתפסות על החלקיקים האלמנטריים של החומר ותורת הקוונטים. והרעיון דומה לפירוש 2 - תורת הסוד.

4. ומלבי"ם פירש: "המעשים הנעשים לפי חוקי החכמה, ושורשו יש, כי החכמה היא היש האמיתי" (מלבי"ם על משלי ב7)

5. ואפשר גם לשלב כמה פירושים יחד: דווקא כשאדם תשוש לגמרי, וכוחותיו השכליים מתבטלים, הוא זוכה לשמוע את עצת ה' הנמצאת בחשאי בסתרי לבבו.


פסוקים נוספים

  • מיכה ו9: "קוֹל ה' לָעִיר יִקְרָא וְתוּשִׁיָּה יִרְאֶה שְׁמֶךָ שִׁמְעוּ מַטֶּה וּמִי יְעָדָהּ" - פסוק לא ברור; ראו פירוש על כל הפרק.
  • איוב ל22: "תִּשָּׂאֵנִי אֶל רוּחַ תַּרְכִּיבֵנִי וּתְמֹגְגֵנִי "; בפסוק זה קוראים "תושיה", אבל הכתיב שונה מאשר בכל שאר הפסוקים - "תשוה"; לכן בפסוק זה ייתכן שזהו מושג אחר עם משמעות אחרת - חולשה ותשישות (כפי שכתבו המפרשים שם).

תגובות